בג"צ 6906/13

תקציר

העותרים, מוסלמים תושבי כפר ראמה, טוענים כי זכותם לדיור הולם נפגעה בשל מצוקת דיור ביישובם. הם מבקשים מבית המשפט להורות למשיבים להקצות אדמות מדינה לבנייה למגורים ולהכין תכניות שיענו על צורכי התושבים המוסלמים. המשיבים, לעומת זאת, עובדים על תכנית מתאר כללית לטיפול בסוגיית הדיור, הצפויה לצאת לפועל בתוך זמן סביר. בית המשפט מכיר בבעיית הדיור, אך מוצא כי מאמציהם הנוכחיים של המשיבים סבירים ויש למחוא להם כפיים. עוד טוענים העותרים כי תוכנית הדיור של המשיבים לחיילים משוחררים מפלה את הקהילה המוסלמית, שכן היא למעשה מדירה אותם שכן הם פטורים משירות בצה"ל. עם זאת, בית המשפט קובע כי העדפת התכנית לחיילים משוחררים מבוססת על וריאציות רלוונטיות הקשורות לתרומה למדינה ולנשיאה בנטל השירות הצבאי. בית המשפט סבור כי הבחנה זו סבירה, במיוחד לאור העובדה שהמדיניות מקצה 25% מהמגרשים לכלל התושבים מבלי לתת עדיפות לחיילים משוחררים. בסופו של דבר, בית המשפט מחליט לדחות את העתירה, שכן הוא מוצא כי מעשיהם ומדיניותם של המשיבים סבירים ועולים בקנה אחד עם הדרישות החוקתיות. העותרים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם להראות פגיעה בזכויותיהם, ובית המשפט ממליץ שלא להורות על הוצאות. המשנה לנשיא א' שהם והשופטת ד' ברק-ארז מסכימים עם ההחלטה, כאשר השופטת ברק-ארז מציגה נקודת מבט מעט שונה על ההגנה החוקתית על הזכות לדיור.