ע"פ 50787-12-11

תקציר

הערעור מתייחס לאישום של הסגת גבול במקרקעין המוחזקים בידי אדם אחר ללא הצדקה חוקית. המערערת הצליחה לטעון כי מעשה כניסתו של המשיב לנכס הנדון מהווה הסגת גבול כהגדרתה בסעיף 447 לחוק. המחלוקת העיקרית נגעה ליסוד החזקה, ובית המשפט בחן את הראיות והעדויות שהובאו בבית משפט קמא כדי להגיע למסקנה כי המערערת הוכיחה מעבר לספק סביר כי בעל הקרקע, בדריה, החזיק בנכס, גם אם לא פיזית. בית המשפט דחה את טענת המשיב כי סבר שהמקרקעין הם שלו וכי מותר לו להיות בהם, והדגיש כי היסוד הנפשי של העבירה מחייב כוונה להשגת מטרה. זאת ועוד, מצא בית המשפט כי טענת המשיב בדבר חוסר הרלוונטיות של זהות הבעלים תומכת במסקנה כי בוצעה עבירת הסגת הגבול. בסופו של דבר התקבל הערעור, והמשיב הורשע בהסגת גבול כנאשם בכתב האישום. השופטת זהבה בוסתן והשופטת הדס עובדיה הסכימו עם ההחלטה.