רע"פ 203/22

תקציר

בהכרעת הדין מעורבים שני מבקשים, יוסף ויהודה, שביקשו רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שאישר את הרשעתם ואת גזר דינם בגין אירוע אלים בביתה של מתלוננת שצילמה את חתונתו של יוסף אך לא סיפקה את התמונות. המבקשים, יחד עם אחרים, נכנסו בכוח לביתו של המתלונן, תקפו אותו ואיימו עליו, דבר שגרם לו לחבלות גופניות ולמצוקה נפשית למשפחתו. למרות שטענו להגנה עצמית וטענו לקשירת קשר למעורבות רשויות החוק, בית משפט השלום מצא את עדויות התביעה אמינות ועקביות, תוך שהוא קובע כי עדויות המבקשים אינן אמינות. בעקבות זאת הורשעו המבקשים בתקיפה בנסיבות מחמירות, הסגת גבול ובעניינו של יהודה גם איומים. עונשם כלל 12 חודשי מאסר, מאסר על תנאי, פיצוי כספי למתלונן וקנסות. למרות ערעורם, בית המשפט המחוזי לא מצא עילה לשינוי העונש, שכן המבקשים הפגינו אלימות קשה ללא התגרות. היא הדגישה את הצורך בהרתעה בעבירות מסוג זה, וחיזקה את החלטות הערכאות הנמוכות יותר. לאחר מכן דחה בית המשפט העליון את בקשות הערעור, בנימוק שאין עילה מספקת לעיוות דין. בית המשפט הדגיש כי העונש הולם ובטווח סביר, ואישר את ההחלטה מבלי למנות ייצוג משפטי נוסף למבקשים.