ב"ל 32539-03-18

תקציר

עקרונות משפטיים וחידושים בניתוח הפסיקה 1. עקרונות המסדירים מינוי מומחים רפואיים הניתוח מחזק את העיקרון המנחה המעוגן בסעיף 16 להנחיות הנשיא בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים (10.9.2019), המדגיש את היעילות והעלות-תועלת של מינוי מומחה רפואי יחיד לכל ליקוי. עיקרון זה עולה בקנה אחד עם המטרה הרחבה יותר של יעילות שיפוטית, הבטחת פתרונות מהירים וזולים בסכסוכים רפואיים. שיקול דעתו של בית הדין למנות מומחים נוספים, כמפורט בסעיף 17 להנחיות, מוגבל בשל הצורך להצדיק מינוי כזה על סמך נסיבות ספציפיות, כגון דעות סותרות, פערים בהערכה הראשונית או הצורך בחוות דעת שנייה. 2. רציונלים משפטיים למינוי מומחים מרובים המקרה מדגיש כי מינויים נוספים של מומחים מוצדקים בעיקר כאשר יש מחלוקת במדע הרפואה, תשובות לא מספיקות בחוות הדעת הראשונית או דרישה לחוות דעת שנייה. גישה זו מדגישה את החשיבות של איזון יסודיות עם כלכלה פרוצדורלית, הימנעות מהערכות מומחים מיותרות אלא אם כן מורכבות המקרה מצדיקה זאת. 3. תפקיד ומגבלות של חוות דעת מומחים בית המשפט הכיר בחוסר משוא הפנים של המומחה, ולא ציין כל דבקות באסכולה מחמירה בנוגע לסיבתיות של נזק לשרוול המסובב הקשור לפעילות תעסוקתית. זה מדגיש את העיקרון שחוות דעת מומחים מוערכות על סמך דבקותן באובייקטיביות ויושרה מדעית, ולא רק על עמדה דוקטרינלית. בית המשפט מעריך את התחשבות המומחה בעובדות הרלוונטיות, עדכונים במידע עובדתי, ואת ההחלטה לשנות את עמדתו בהתאם כמקרה של הערכה רפואית עקרונית ומבוססת ראיות ולא שינוי דעה בלתי מוצדק. 4. ראיות מדעיות והקשר שלהן לממצאי מומחים בית המשפט מנתח את הסתמכותו של התובע על ספרות מדעית כדי לערער על מסקנות המומחה, ומדגיש כי ספרות כזו חייבת להיות רלוונטית למקרה הספציפי. חשוב לציין, בית המשפט מציין כי המאמר המוזכר דן בגורמים מרובים התורמים לפציעות בשרוול המסובב - כולל גורמים גנטיים, הקשורים לגיל ואורח חיים - המצביעים על הבנה ניואנסית ורב-גורמית של סיבתיות, ולא מודל קפדני של סיבה אחת. זה משקף חידוש משפטי המדגיש את היישום ההקשרי של ראיות מדעיות, מתוך הכרה בכך שקונצנזוס מדעי כרוך לעתים קרובות בשיקולים הסתברותיים ורב-גורמיים, ולא בסיבתיות דטרמיניסטית. 5. סיבתיות והיקף הסיכונים התעסוקתיים בית המשפט מבחין בזהירות בין מגמות מדעיות כלליות לבין יישומן על המקרה הנדון. מסקנת המומחה כי המשימה התעסוקתית של פתיחת / סגירת ברזים, בהינתן היקפה המינימלי והיעדר כאב או ליקוי תפקודי, אינה קשורה באופן סיבתי לליקוי הכתף מגלמת את העיקרון כי יש לקבוע סיבתיות תעסוקתית עם סף מהותי והסתברות (מעל 50%). זה ממחיש יישום קפדני של תקני סיבתיות מדעיים במסגרת החוק, ומבטיח שתביעות פגיעות תעסוקתיות לא יינתנו אך ורק על סמך אסוציאציות חלשות או נתונים מתאמים. 6. השפעת ראיות חדשות על חוות דעת מומחים המקרה מדגים כי עמדתו של המומחה לגבי שינויים ניווניים במפרקי האגודל השתנתה לאחר ששקל ראיות נוספות המראות את הטיפול הכוחני של התובע בכלים. עם זאת, המומחה טען כי ההשפעה נותרה חסרת משמעות קלינית. זה מדגיש את העיקרון המשפטי שחוות דעת מומחים יכולות להתפתח בתגובה לראיות חדשות, בתנאי שההערכה הכוללת נשארת בגבולות מוצדקים מבחינה מדעית. זה מחזק את העובדה שעמדות שהשתנו המושפעות מנתונים חדשים ורלוונטיים אינן מצדיקות מינוי מומחה חדש אלא אם השינוי מצביע על אי הסכמה מהותית או אי ודאות מדעית משמעותית. 7. אין הצדקה להתייעצויות מרובות עם מומחים בהקשרים מיותרים או הגדרה מחדש בית המשפט מסיק כי בהתחשב בחוות הדעת המפורטות והמגיבות הקיימות של המומחה, התייעצות נוספת עם מומחה אינה מוצדקת גם כאשר מעורבים פגמים מרובים או בעיות עוקבות. העקרונות כאן מתמקדים ביעילות, הספיקות של תגובות מומחים והימנעות מבזבוז מיותר של משאבים שיפוטיים. לסיכום המקרה מדגיש גישה שמרנית ומבוססת מדע למינוי והסתמכות על מומחים, תוך שימת דגש על כלכלה פרוצדורלית, חשיבות הרלוונטיות והתוקף המדעי של ראיות, והערכת חוסר משוא פנים של מומחים ושינוי מנומק. הוא מבהיר כי יש למנות מומחים מרובים רק בנסיבות ברורות שבהן מתעוררות שאלות של דעות מדעיות סותרות, הערכות ראשוניות לא מספיקות או צורך פרוצדורלי אמיתי, התומכים במטרות העל של יעילות ודיוק בקבלת החלטות שיפוטיות.