ה"פ 39654-08-10

תקציר

פסק הדין הנדון הוא ביחס לתביעה שהגיש משיב המבקש כי רצונו יכובד בטיפול בגופתו לאחר מותו. צוואת המשיב קובעת כי גופתם תושלך לים, בקשה שנדחתה על ידי העותר. העותר טוען כי הסוגיה כבר הוכרעה על ידי בג"ץ, שצידד בהם ופסק בניגוד לרצונו של המשיב, בנימוק של תקנת הציבור וכבוד האדם. המשיב ניסה לערער על החלטה זו מספר פעמים, וכולן נדחו. הבקשה הנוכחית, שהוגשה בפני בית המשפט המחוזי, מבקשת פסק דין הצהרתי להעברת גופתם לבנם לאחר מותם, כדי שניתן יהיה לקיים את צוואתם. העותר מבקש לדחות את התביעה על הסף, בטענה כי בית המשפט אינו המקום המתאים לבקשה כזו וכי הנושא כבר הוכרע על ידי בית משפט מוסמך. השופט מסכים עם העותר, ומדגיש כי עילת התביעה העיקרית של המשיב כבר הוכרעה על ידי בג"ץ וכי הבקשה הנוכחית היא חזרה על אותה בקשה, שנדחתה בעבר. יתר על כן, השופטת מציינת כי המשיב לא סיפק כל טיעון חדש או אסמכתאות שיפוטיות המצדיקות תוצאה שונה. משכך, פוסק השופט לטובת העותר, דוחה את טענת המשיב וקובע כי יש לטפל בגופו של המשיב בהתאם לפסיקות הקודמות של בית המשפט, ובכך למעשה סותם את גולל ניסיונותיו של המשיב להגשים את רצונו. יש לציין כי השופטת בוחרת שלא לחייב את המשיב בשכר טרחה כלשהו, בהתחשב במהות הבקשה ובהתעקשותו של המשיב להמשיך בבקשותיהם הדתיות.