בש"א 2706/08

תקציר

העותר והמשיב חלקו על משמעותו של הסכם התקשרות שנחתם במאי 2007 ביחס לטענת העותרת כי על המשיב לספק להם עבודות מטעם משרד הביטחון במעבר שועפאט. העותרת ביקשה צו מניעה זמני שיאסור על המשיב לבצע עבודות כלשהן במעבר שועפאט עד להכרעה בתביעה, או לחילופין לחייב את המשיב לתת לעותר את ביצוע העבודות במסגרת הליך התביעה. בית המשפט מצא כי ההסכם היה מעורפל ולא ציין במפורש את כוונות הצדדים. יתר על כן, גם אם פרשנותה של העותרת להסכם הייתה נכונה, תהה בית המשפט האם ניתן יהיה לאכוף את החוזה ללא פיקוח נרחב, כנדרש בחוק הסעדים. משרד הביטחון הוא המזמין הראשי של העבודה, ותוכניות מפורטות לביצוע הפרויקטים אינן ידועות. כך, היענות לבקשת העותרת לצו מניעה זמני עלולה לשבש את הפרויקט כולו ולפגוע בשני הצדדים, מה גם שצו העבודה ממשרד הביטחון כבר הוצא עם מועד סיום של חמישה חודשים. עוד קבע בית המשפט כי העותרים לא הוכיחו די הצורך כי המוניטין שלהם ייפגע, מה גם שהתכוונו להעביר את העבודה בקבלנות משנה לחברה אחרת. לפיכך, הבקשה לצו מניעה זמני נדחתה, והעותר חויב לשלם למשיב 10,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, כולל מע"מ.