ת"א 53246-07-18

תקציר

בית המשפט מצא כי יש לאמץ את חוות דעתו של המומחה, שקבעה כי 5% נכות לתובע כתוצאה מתאונה. טענות התובע בדבר נכות נוספת עקב נזק לסחוס ולרצועה נדחו, שכן בית המשפט העדיף את הערכת המומחה כי נזקים אלה לא היו קיימים. בנוסף, בית המשפט לא פסק נכות נוספת בגין הגבלה מינימלית בתנועת יד ימין. לפיכך נקבעה הנכות הרפואית בשיעור של 5%. לצורך קביעת הפיצויים התחשב בית המשפט בהפסדי השתכרות של התובע בעבר ובעתיד, הפסדים הקשורים בגיוס עובדים מוחמד ואודי, אובדן כושר השתכרות לעתיד, סיוע הנדרש בעבר ובעתיד, הוצאות רפואיות ונזקים לא ממוניים. בית המשפט מצא כי לא הוכח אובדן השתכרות אישית בעבר עקב התאונה. עם זאת, התשלומים ששולמו למוחמד ולאודי, שהועסקו במהלך היעדרותו של התובע, פוצו באופן חלקי. בית המשפט פסק 40 אלף שקל בגין הפסדי עבר הקשורים לגיוסם. בגין אובדן כושר השתכרות עתידי פסק בית המשפט סכום גלובלי של 60,000 ₪, בהתחשב בגילו של התובע, בעיסוקו כאיש עסקים ובנכות נמוכה. סכום זה כלל גם פיצוי בגין רכיב הפנסיה. בית המשפט פסק 10,000 ₪ עבור סיוע שנדרש בעבר ובעתיד בשל הנכות. הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה פוצו בעולם בשיעור של 8,000 ₪, ואילו 12,000 ₪ נפסקו בגין נזק לא ממוני. לפיכך, סך הנזק שנפסק לתובע עמד על 130,000 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין בשיעור של 13% בתוספת מע"מ ואגרת בית המשפט. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים ונשא זכות ערעור כאמור בחוק.