ע"א 2527/08
פסק-דין מחוזי תל-אביב-יפו
תקציר
החלטת בית המשפט סובבת סביב המושג "השתק עילה", המונע מצדדים להעלות טענות שכבר הוכרעו בתביעה קודמת. על פי פסק הדין, למונח "עילת תביעה" תפקיד מכריע בקביעת תחולתו של כלל ההשתק. בית המשפט בוחן שלושה מבחנים להגדרת "עילת תביעה": מבחן הסעד, מבחן הזכות הנפגעת ומבחן העסקה. יצוין כי הפסיקה הישראלית אינה מיישמת באופן אחיד אף אחד מהמבחנים הללו, אך קיימת נטייה להעדיף את מבחן העסקה, שהוא המרחיב ביותר. עם זאת, אין להחיל בהקשר זה את מבחן ההקלה, שהוא צר. בהחלת מבחנים אלה על המקרה הנדון, מגיע בית המשפט למסקנה כי התביעה השנייה, אף שהיא שונה בסעדיה, אכן מתייחסת לאותה עילת תביעה כמו הראשונה. שתי התביעות עוסקות בפגיעה בזכויות הקניין של המשיבים ברכוש המשותף. בית המשפט מדגיש כי אופייה המתמשך של העוולה יוצר בכל יום עילת תביעה חדשה, כלומר פסק הדין הראשון אינו יכול להשתיק את התביעה השנייה. כמו כן, בית המשפט מתייחס למעמדו של הדייר בשטח המרוצף ומאשר כי הוא רכוש משותף ולא הופקע על ידי העירייה. בית המשפט מדגיש כי היתר העירייה לדייר להתקנת וילון וציוד בשטח המרוצף אינו גובר על זכויות הקניין של המשיבים. בית המשפט מסכים עם אימוץ פסק דין קודם של המפקח, שקבע כי מתן היתר עירייה אינו מפקיע את זכויות בעלי הדירות בקרקע. בסופו של דבר, הערעור נדחה, והמערערים נדרשים לשלם הוצאות ושכר טרחת עורך דין. פסק הדין מחזק את העיקרון לפיו עוולות מתמשכות יוצרות עילות תביעה יומיומיות, מונעות תחולת השתק, ומבהיר את מעמדן של זכויות הקניין במקרים כאלה.
חקיקה מקושרת
ע"א 2527/08 ענבר נורית פולק נ' מני בן מאור, מחוזי (21.7.2010)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.