עמ"נ 16517-03-24

תקציר

בתי המשפט לעניינים מנהליים התערבו במשורה בהחלטות ועדת הערר לארנונה, רק במקרים שבהם נפלה טעות או חוסר סבירות. במקרה דנן, הערר הוא על החלטת הוועדה לדחות את הבקשה להנחה בארנונה בגין נכס ריק בבעלות המערערים. בית המשפט מצא כי החלטת הוועדה הייתה סבירה ונטולת טעויות משפטיות או עובדתיות. המערערים טענו כי הוועדה פירשה את המונח "בניין ריק" באופן צר מדי, וכי די בכך שהדירה לא הייתה מאוכלסת ולא שימשה למגורים. עם זאת, בית המשפט אישר את החלטת הוועדה, והסכים כי הנכס חייב להיות ריק לחלוטין מכל אדם ואובייקט כדי להיות זכאי להנחה במס. גם פסיקות קודמות תמכו בפרשנות זו, שבית המשפט לא ראה סיבה לשנותה. כמו כן, בית המשפט מצא כי ריהוט וציוד שהושארו בנכס מהווים שימוש בנכס ודחה את טענת המערערת כי הנכס ריק. בית המשפט גם הסכים עם קביעת הוועדה כי הערר לוועדה הוגש באיחור מופרז וכי אין הצדקה לשיהוי זה. בסופו של דבר, הערעור נדחה, והמערערים חויבו לשלם למשיב 10,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.