ת"א 1668/06

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לתביעה ייצוגית נגד חברה שהפחיתה את משקל המוצר שלה, נוטלה, מ-400 ל-350 גרם, מבלי לשנות את אריזת המוצר או את תמחורו, ובכך הטעתה את הצרכנים. המשיב הודה בנוהג זה. במסגרת הסכם הפשרה הסכימה החברה למכור את המוצר בכמויות גדולות מהמובטח במקור (440 גרם במקום 350 גרם, ו-835 גרם במקום 750 גרם), מבלי להעלות את המחיר, לתקופה של ארבעה חודשים, המחולקים לשני סבבים של חודשיים כל אחד. הסדר זה נועד לפצות צרכנים שרכשו את המוצר במהלך תקופת מצג השווא, שנמשכה למעלה מ-17 חודשים. על בית המשפט להחליט האם לאשר הסדר זה, לרבות התנאים והיעדרו של בודק צד שלישי. השופט מתחיל בהערכת ההגינות של הסדר הפשרה, סבירותו וסיכויי ההצלחה של התביעה. הם מצדדים בתובעים, ומכירים באופי המטעה של מעשיו של המשיב, שגם בו מודה ההגנה. עם זאת, הם מדגישים כי הצרכנים צריכים גם להפעיל בדיקת נאותות בבדיקת פרטי המוצר. השופט בוחן את סבירות הסדר הפשרה בכך שהוא מציע לצרכנים פיצוי בגין כמחצית מתקופת מצג השווא, ומוצא אותה הגיונית לאור הקושי להוכיח את התביעה עבור הקבוצה כולה. לאחר מכן, מתייחס השופט לסוגיית אי מינוי בודק, ומסכים עם עמדת היועץ המשפטי לממשלה כי יש צורך בבודק כדי להגן על האינטרסים של הקבוצה בהיעדר טענות מנוגדות. עם זאת, השופט טוען כי במקרים מסוימים, כגון זה, בית המשפט יכול להעריך כראוי את סבירות ההסדר ללא בודק, במיוחד כאשר סיכויי ההצלחה או הכישלון ברורים. במקרה זה, השופט משוכנע כי ההסדר משרת את האינטרסים של הקבוצה ואינו דורש בודק. לאחר מכן מגדיר השופט את הקבוצה הזכאית לפיצוי כמי שרכשה את המוצר בין 1 באוגוסט 2003 למועד אישור הפשרה, בשל ההטעיה שחוותה. הם גם קובעים את התגמול ההולם לתובע הייצוגי ולבאי כוחו, משבחים אותם על חלקם בתיקון המצב ובוחרים בתבונה להתפשר. לבסוף, השופט מחייב תיקונים מסוימים בהסדר הפשרה, כולל הבהרה כי הצרכנים אינם צריכים לספק הוכחה לרכישות קודמות כדי ליהנות ממשקל המוצר המוגדל. כמו כן, הם מורים על פרסום הסדר הפשרה בעיתונים מרכזיים ועל הגשת תצהירים נוספים כדי להבטיח שקיפות. השופט מאשר את ההסדר, מוצא אותו סביר ולטובת הקבוצה, ומסיים את פסק הדין בציון לשבח את מאמצי הצדדים להגיע לפתרון הוגן.