ת"א 829/97

תקציר

התובעת, נגריית שרון, והנתבעים, עמי ולני רוזנברג, חתמו על מזכר הבנות למכירת חלקת קרקע. לדברי נגריית שרון, הקרקע נרכשה כקרקע זמינה לבנייה מיידית, ואישור התב"ע היה תנאי למכירה. הנתבעים טענו כי הקרקע נמכרה כקרקע שאינה זמינה לבנייה, וזמינותה אינה ודאית. אישור התב"ע לא התקיים כמצופה, והתובעת סירבה לשלם את יתרת התמורה. הנתבעים דרשו תשלום ואף הגישו תביעה שכנגד על יתרת הסכום. עו"ד שרון נגר טענה כי הנתבעים הפרו את ההסכם בכך שלא הסירו התנגדות לתב"ע וניהלו משא ומתן סותר. בית המשפט מצא כי הצדדים אכן ציפו שהתב"ע תאושר עד סוף שנת 1993 והתנה את מרבית התשלומים באישורה. הנתבעים הפרו את התחייבויותיהם בכך שלא הסירו את ההתנגדות וניהלו משא ומתן למכירת הקרקע בניגוד להסכם עם נגריית שרון. לפיכך, דרישת התשלום והתביעה שכנגד לא היו מוצדקות. עוד קבע בית המשפט כי התובעת ביטלה את ההסכם כדין בתחילת שנת 1995, בעקבות הפרת הנתבעים, והיא זכאית להשבת המקדמה בתוספת ריבית. בנוסף, חויבו הנתבעים לשלם לתובע פיצויים, הוצאות שימוע ושכר טרחת עורך דין, כולם נושאי ריבית והפרשי הצמדה מיוני 2005 ועד למועד התשלום בפועל. ההחלטה ניתנה בהיעדר באי כוח הצדדים.