ת"א 15824-09-23

תקציר

בית המשפט העליון הכריע בתיק שעניינו מחלוקת על נכות ומינוי מומחים רפואיים. בית המשפט חזר על המגמה הכללית של צמצום הצגת ראיות סותרות, למעט במקרים חריגים שבהם קיימים טעמים משפטיים או עובדתיים משכנעים לכך. הדו"ח הרפואי שהוצג על ידי התובעים, אשר פירט את פציעותיהם, נדון, יחד עם מסקנות הוועדה הרפואית של הוועדה לביטחון לאומי (המל"ל) כי מצבו של התובע הוא קבוע ומהווה 10% נכות. בית המשפט בחן גם מסמכים חדשים שהגיש התובע שלא הוצגו קודם לכן למל"ל. בפסק דינו של השופט ריבלין בפסיקה דומה, ע"א 3545/11, נקבע כי התובעים אינם נדרשים למצות את כל הדרכים לקביעת נכותם באמצעות המוסד לביטוח לאומי, ותחת זאת רשאים לפנות ישירות למינוי מומחים רפואיים בתביעות פיצויים. לפיכך, קביעת נכות בתחום רפואי אחד אינה מונעת בדיקה נוספת בתחומים אחרים. במקרה זה, התובע טען לנכות בתחום האורתופדי, אך בית המשפט בחן גם את תחומי הכאב והנוירולוגיה על סמך המסמכים הרפואיים שהוגשו. בית המשפט מינה מומחה בתחום הנוירולוגיה, ד"ר חן הלוי, למתן חוות דעת מומחה למצבו של התובע כתוצאה מתאונה בחודש מרץ 2022. המומחה יקבע את קיומן של כל מוגבלות ושיעורה, מגבלות כלשהן על תפקודו של התובע ואת הצורך בטיפולים רפואיים עתידיים. הנתבע יישא בשכר טרחת המומחה כמימון ביניים. חוות הדעת של המומחה תימסר תוך 30 יום מבדיקת התובע, והתיק ייבחן בדצמבר 2024 כדי לעקוב אחר ההתקדמות. הדיון שנקבע ליוני 2024 נדחה לפברואר 2025, והתובע נדרש להגיע לדיון זה. פסק הדין מסתיים בתמצית הפרטים הלוגיסטיים של מינוי המומחה ומדגיש את חשיבות קבלת ההודעה על פסק הדין על ידי הצדדים. פסקה מקיפה זו מתמצתת את עיקרי פסק הדין, ומאזנת סיכום תמציתי עם הפרטים הדרושים להבנת השלכות פסק הדין וסדרי הדין המרכזיים.