ע"א 3459/94

תקציר

עניינו של פסק הדין בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה לדחות בקשה להכריז על פסק חוץ כבר-אכיפה בישראל, ולחייב את המשיב בריבית ממועד פסק החוץ ועד למועד התשלום בפועל. המערער טען כי מחיקת פסקה הנוגעת לריבית מפסק הדין, עליה חתם השופט, עלולה להיחשב כשלילה של הזכות לריבית, ולכן הגיש את הערעור. השופט טירקל קבע כי יש לדחות את הערעור מטעמים פרוצדורליים, שכן פסק הדין מעורפל ולא ניתן לערער עליו, וגם לגופו של עניין. הכרזה על פסק חוץ כניתן לאכיפה בישראל הינה הצהרתית בלבד, ואינה מסמיכה את בית המשפט להוסיף או לגרוע מהאישומים שבפסק החוץ. לפיכך, היה על המערערת לטעון כי הזכות לריבית נובעת מפסק החוץ עצמו, או מדין המקום בו ניתן, דבר שלא עשתה. השופטת א' הסכימה עם מסקנה זו, ואילו השופטת ג' הוסיפה כי יש לדחות את הערעור לגופו של עניין, ולהרחיב את ההיבט המהותי. השופט י' הסביר כי הזכות לריבית על החוב שנפסק בפסק החוץ תלויה בדין הזר לתקופה שקדמה להכרזה על יכולת אכיפה בישראל, ובדין הישראלי לאחריה. מאחר שהמערערת לא הציגה הוכחות לדין הזר בסוגיית הריבית, בקשתה נדחתה.