ת"א 39071-07-12

תקציר

התובע, בעל מניות בחברה, תבע את הנתבעים (אחיו וצדדים קשורים נוספים) בגין אפליה, בטענה כי הופעל עליו לחץ לחתום על מסמכים המשנים את מבנה אחזקות המניות בחברה ללא ידיעתו או הסכמתו. הנתבעים טענו כי השינויים נעשו בידיעתם ובהסכמתם המלאה של כל בעלי המניות, לרבות התובעת, והיו חלק מתהליך ארוך ומורכב שמטרתו הוצאת אח מהחברה והעברת השליטה הניהולית לאח אחר. בית המשפט מינה מומחה לבדיקת הטענות, אך חוות דעתו של המומחה לא סיפקה תשובה חד משמעית. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי טענות התובע אינן תקפות מבחינה משפטית או עובדתית. נפסק כי חתימתו של אדם על מסמך מהווה אינדיקציה חזקה להסכמתו ולהבנתו את תוכנו, והתובע לא ביצע בדיקת נאותות ולא ביקש הבהרות טרם החתימה. עדותו של התובע נמצאה בלתי אמינה, בלתי עקבית וניסיון להתנער מאחריות. מנגד, עדי הנתבעים, בהם שני עורכי דין ורואה חשבון שנכחו בתהליך השינוי המבני, מסרו עדות מהימנה וקוהרנטית שהתובע ידע עליה והסכים לשינויים. בית המשפט הגיע למסקנה כי התובע היה מודע להליך והסכים לו, ולכן נדחו טענותיו לאפליה בקשר לשינוי המבנה. ההחלטה התייחסה גם להעברת מניות התובע בחברה אחרת, ומצאה כי התובעת הסכימה לכך גם כן. בית המשפט הורה על דיון קדם משפט כדי להכריע בסוגיות הנוספות שיוכרעו בתיק ועודד את הצדדים לנהל משא ומתן על הסכם פרידה. ההחלטה שימשה בסיס למתווה ההליך, ולא נפסקו הוצאות בשלב זה, שייקבעו בהמשך פסק הדין הסופי.