בש"פ 5571/03

תקציר

כתב אישום מתוקן הוגש נגד המערער, המייחס לו עבירה של חבלה בנסיבות מחמירות הקשורה לסכסוך כספי. המערער נעצר לאחר שנעדר זמן מה, ובית המשפט המחוזי בחיפה הורה על מעצרו עד תום ההליכים, בהסתמך על ראיות לכאורה, לרבות זיהוי הקורבן אותו ושתיקתו לאחר מכן ותשובותיו המתחמקות בחקירות. היעלמותו לאחר האירוע והשימוש בסכין בפיגוע תמכו אף הם בגרסת התביעה לאירועים. המערער ערער על החלטה זו, וטען כי עדותו של הקורבן אינה עקבית וכי המעצר מיותר, במיוחד נוכח ה"סולחה" (פיוס) בין המשפחות המעורבות. עם זאת, ערכאת הערעור אישרה את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, והסכימה כי קיימות די ראיות והצדקות לכאורה למעצר, לרבות מעורבותו הקודמת של המערער בעבירות אלימות וסמים, והסיכון להימלט מן הדין. ערכאת הערעור הדגישה את חזקת המסוכנות הכרוכה בשימוש בנשק סכין ואת הצורך לשים את שלום הציבור בראש סדר העדיפויות. יתר על כן, הסכם הסולחה, אף שהיה משמעותי, לא נחשב לגורם מכריע לטובת המעצר. גם טענת האפליה של המערער, שהתבססה על שחרורו של נאשם אחר, נדחתה, שכן לנאשם זה אין עבר פלילי, והמערער נעלם קודם לכן. לפיכך, הערעור נדחה, והחלטת בית המשפט המחוזי לעצור את המערער עד תום ההליכים נותרה בעינה.