עפ"ג 36408-12-24

תקציר

ערעורי המדינה והמערער נדחו. בית המשפט מצא צדק בטענות המדינה כי העונש שהוטל על המערער היה מקל שלא כדין. עם זאת, בהתחשב בעמדת המדינה, שלא התעקשה על תקופת מאסר ארוכה יותר, בית המשפט לא ראה סיבה להחמיר בעונש. עוד מצא בית המשפט כי לא ניתן להפחית את הקנס שהטיל המערער, בהיותו המינימום שקבע המחוקק. באשר לחילוט המיניבוס המשמש להסעת שוהים בלתי חוקיים, בית המשפט הכיר בחזקת המחוקק לטובת החילוט. עם זאת, הרכב המדובר נרשם על שם צד שלישי, ומאחר שזכויותיו של צד זה לא נלקחו בחשבון, בית המשפט לא יכול היה להורות על החילוט. בית המשפט הדגיש כי היה מקום לתת לבעלים הרשומים הזדמנות לטעון את טענותיהם, כנדרש בחוק, מה גם שהמערער טען כי לא סיים לשלם עבור הרכב. לפיכך נדחו הערעורים, וגזר הדין המקורי נותר בעינו, לרבות דחיית בקשת החילוט.