עע"מ 5135/12

תקציר

ההחלטה המונחת בפני בית המשפט היא ערעור על פסק דין של בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים בעניין סירוב להעניק מקלט מדיני בישראל לאזרח בורמזי, שהגיע לארץ בשנת 2001 באמצעות אשרת עבודה. המבקש הגיש לראשונה בקשת מקלט בשנת 2007 ונדחה בשל בעיות אמינות. בקשה נוספת נדחתה אף היא על ידי משרד הפנים, מה שהוביל את המבקש לערער לבית המשפט לעניינים מנהליים. השופטת נ' בן אור דחתה את העתירה, בקובעה כי גרסתו של המבקש מכילה מספר סתירות וכי הוא לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו באשר לאמיתות טענותיו. לאחר מכן ערערו המבקשים לבית המשפט העליון וביקשו סעד זמני כדי להימנע ממעצר ומגירוש עד להכרעה בערעור. עם זאת, בית המשפט העליון, בהחלטה זו, דוחה את הבקשה לסעד זמני. השופט אור מציין כי השיקולים למתן סעד כזה דומים לשיקולים של עיכוב ביצוע בערעור אזרחי, ומחייבים את המבקש להוכיח סיכויי הצלחה גבוהים ומאזן נוחות ברור לטובתו. לאחר עיון בפסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים ובמסמכי הערעור, מגיע השופט אור למסקנה כי סיכויי הצלחת הערעור אינם גבוהים דיים כדי להצדיק סעד זמני. הם מסכימים עם קביעתו של בית המשפט לעניינים מנהליים כי גרסתו של המבקש מכילה סתירות מהותיות וכי חוסר אמינותו מערער את בקשת המקלט שלו. זאת ועוד, שהותו הממושכת של המבקש בישראל ורצונו המפורש להישאר בארץ כדי לחסוך כסף מעמידים בספק את דחיפות מצבו. לפיכך, הבקשה לסעד זמני נדחית, וצו המניעה הקודם מבוטל.