עת"מ 2868-07-23
פסק-דין מנהלי ירושלים
תקציר
בית המשפט לא מצא עילה להתערב בהחלטת רשות האוכלוסין וההגירה לדחות את בקשתה של קבוצת מסתננים אריתריאים לשדרג את היתרי העבודה הזמניים שלהם מסוג ב/1 לרישיונות שהייה זמניים מסוג א/5. העותרים טענו כי הדחייה מהווה אפליה, שכן לקבוצות אחרות ניתנו היתרי א/5, וכי היתרי ב/1 לא נועדו להיות מוחזקים לתקופות ממושכות. עם זאת, בית המשפט מצא כי קבוצת ההשוואה המתאימה לטענת האפליה היו מסתננים אריתריאים אחרים, שמעמדם היה נמוך מזה של העותרים, וכי מעמדם של העותרים ניתן משיקולים הומניטריים ומההבנה כי לא יורחב מעבר לקבוצה הראשונית. עוד קבע בית המשפט כי משך הזמן שבו החזיקו העותרים בהיתריהם אינו מצדיק שדרוג מעמדם, מה גם שלא הגישו בקשות פרטניות לשדרוג מעמדם. עוד צוין כי שיקול הדעת של הרשות בענייני רישיון ישיבה הוא רחב, ועל בית המשפט להתערב רק במקרים חריגים, שלא כך היה. לבסוף, ציין בית המשפט כי העותרים עדיין יכולים להגיש בקשות פרטניות לשדרוג מעמד, אשר ייבחנו על ידי הגורמים הרלוונטיים. לפיכך נדחתה העתירה, והעותרים חויבו לשלם את הוצאות הרשות ביחד ולחוד בסך 7,500 ₪ בתוך 30 יום.
עת"מ 2868-07-23 משרד תומר ורשה - עורכי דין ו- 172 אח' נ' מדינת ישראל - רשות האוכלוסין וההגירה, מנהלי (1.1.2024)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.