ע"א 7812/22

תקציר

הערר, ת"א 62749-02-16, שהגישו בני זוג נגד בנק, כונס נכסים ורשות מקרקעי ישראל, עוסק בתביעה כספית בסך 4.5 מיליון ₪ בגין נזקים שנבעו מרשלנות לכאורה של הנתבעים. התיק נסוב סביב מחלוקת הנוגעת למימוש משכון בעיזבון בני הזוג במושב שדה אליעזר להבטחת החזרי הלוואות. בני הזוג טוענים כי הנתבעים פעלו בחוסר תום לב וברשלנות ביחס להליכי המשכון והכינוס והובילו לפינויים ולהערכת שווי חסר של רכושם. מנגד, הנתבעים טוענים כי ההליך היה כדין, והחלטת בית משפט קמא, אשר דחה את טענת בני הזוג, הייתה נכונה. שופטי הערעור, השופט א' גרוסקופף, דחו את הערעור ואימצו את פסק דינו של בית משפט קמא. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בממצאיה העובדתיים של הערכאה הנמוכה יותר, אשר העדיפו את עמדת הנתבעים כי המשכון חל על העיזבון כולו. יתרה מכך, הימנעותם של בני הזוג מהסרת עיקולים על הנכס הפרה את הסכמי ההלוואה והצדיקה את פעולות הבנק. השופטים דחו גם את בקשת בני הזוג להציג ראיות נוספות, שכן היא לא עמדה בכללים לקבלת ראיות חריגות בערעור. לבסוף, קבע בית המשפט כי המשיבים זכאים להוצאות מופחתות, בהתחשב במצבם הכלכלי של בני הזוג ובנזק הבלתי מוצדק שנגרם לאחד המשיבים כתוצאה מניהול ההליך. הערעור נדחה, ובני הזוג חויבו לשלם לכונס הנכסים הוצאות מופחתות בסך 5,000 שקל.