ת"א 56698-12-20

תקציר

פסק דין זה נובע מתיק מורכב של סכסוך רכוש בין משפחת מסרי לבין הנתבע, מר מחמוד דריעה. ראשיתו של הסכסוך בהסכם משנת 2002 לרכישת מגרש מגורים בלהבים. ההסכם, שלא נבחן כראוי טרם חתימתו, הוביל לשורה של הסתבכויות והליכים משפטיים בשני העשורים הבאים. הנושא המרכזי היה כישלונה של משפחת מסרי להציג תעודת זכויות נקייה, מה שהוביל לשרשרת אירועים, כולל משכנתא על הנכס ומאבקים משפטיים רבים. קרבות אלה התנהלו פעמים רבות בחוסר תום לב, כאשר שני הצדדים עשו ניסיונות עקרים ועסקו בעיכובים מיותרים. פסק הדין, שניתן בהעדר הצדדים ביום 11.1.2024, פותח בפירוט הרקע, ההליכים המשפטיים והטענות השונות של הצדדים. משפחת מסרי טענה כי הנאשם לא שילם להם 80 אלף דולר, הסתיר קבלות וניפח את תיק ההוצאה לפועל בריבית מופרזת. הם גם ביקשו להפחית את החוב בסכומים שונים, כולל הדיבידנד שהתקבל מהתיק הפלילי. מנגד, טען הנתבע כי משפחת מסרי הפרה את ההסכם וגרמה לחוב לנסוק. עוד טען כי טענותיהם התיישנו ולא עמדו בנטל ההוכחה. בית המשפט מצא כי השאלה המרכזית היא קביעת סכום החוב בפועל, שכן יש לה השלכות על מינוי כונס נכסים ועל הכדאיות של פירוק השותפות. לאחר ניתוח מדוקדק של ההיסטוריה המשפטית הענפה, הגיע בית המשפט למסקנה כי החוב של משפחת מסרי, נכון ליוני 2015, עומד על 1,135,900 ₪. מסכום זה בוצעו ניכויים מסוימים, לרבות תשלומים מתיק ההוצאה לפועל ומקרן פשיטת הרגל. בית המשפט גם הורה להחזיר את הדיבידנד ששולם לנתבעת מפשיטת הרגל של חיים מסרי. כמו כן, בית המשפט מצא כי הנתבע פעל בחוסר תום לב בכך שלא דיווח על כספים שקיבל, דבר שהשפיע על מינויה של עו"ד מונן-צוקרמן ככונסת נכסים. משכך, דחה בית המשפט את התביעה לפירוק השותפות וביטל את מינויה. התיק הוחזר ללשכת ההוצאה לפועל להמשך חישובים וקביעת הריביות והעמלות הנכונות, כאשר ניתן חלון זמן של 90 יום לזהבה מסרי לפרוע את החוב במלואו. אם לא תעשה כן, תוכל הנתבעת להגיש בקשה מחודשת למימוש הנכס, והעניין יישקל מחדש בהתאם לנסיבות הנוכחיות. השופטת נמנעה באופן בולט מלחייב את מי מהצדדים בהוצאות, בהתחשב בסיומו הלא מוצלח של ההליך, ובמקום זאת הזהירה כי התנהלות דומה בעתיד תיבחן. כל צד היה אחראי לשאת בהוצאותיו, ופסק הדין העניק לו זכות ערעור לבית המשפט המחוזי.