עע"מ 8541/06

תקציר

הערר מתייחס לתוכנית לשימור שני מבנים היסטוריים בחדרה, "בית פיינברג" ו"בית קוטלר", ולהפקעת הקרקע עליה הם עומדים לצרכי ציבור. התוכנית, שאושרה בשנת 1992, כללה את שימור המבנים, איחוד וחלוקת הקרקע וביטול כביש. בעלי הקרקע התנגדו לתוכנית, משום שסברו שהיא אינה מפצה אותם מספיק. כתוצאה מכך התעכב יישום התוכנית. העירייה גם גילתה חוסר יעילות וחוסר חריצות ראויה בביצוע התוכנית. הבעלים פנו לבית המשפט בשנת 2006 והצליחו לבטל את הפקעת אדמתם ואת הערת האזהרה שנרשמה בעקבות ההפקעה. העירייה ערערה על החלטה זו וטענה כי שגה בית המשפט בקובעו כי לא עשו מאמצים מספיקים למימוש השימור וכי העיכוב גרם נזק למשיבים. עוד טענו המערערים כי ביטול ההפקעה יגרום נזק רב לציבור, שכן הקרקע נועדה למרכז של החברה להגנת הטבע ולשתי עמותות. בית המשפט קיבל את טענת המערערים כי תכנית ההפקעה לא נועדה אך ורק לשימור בית קוטלר, וכי העיכוב נבע גם מהתנגדות המשיבים ומרצון העירייה להגיע עימם להסכמה. עם זאת, בית המשפט קבע כי המערערים לא פעלו בשקידה ראויה ובמהירות סבירה, והשיהוי גרם נזק למשיבים. עם זאת, השיהוי לא הצביע על נטישת המטרה, ולכן הערעור התקבל בתנאי ששימור בית קוטלר יושלם בתוך שנתיים מיום קבלת החזקה בקרקע. השופט ד' חשין נתן את פסק דינו, בהסכמתו עם סגני הנשיא א' ריבלין וא' ג'ובראן.