המ"ש 6496-09-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחידושים המשפטיים: **ניתוח משפטי של ההחלטה בעניין קבהה נ' מדינת ישראל ואח'** **מבוא** פסק הדין הנדון עוסק בבקשה להארכת מועד להישפט, לאחר שהקנס בגין עבירת תנועה (נהיגה במהירות מופרזת) שולם. המבקש טוען כי אשתו שילמה את הקנס בלא ידיעתו ובלא הסכמתו, מתוך ניהול שוטף של הוצאות המשפחה, וכי למעשה לא היה מודע לתשלום. בית המשפט דחה את הבקשה, תוך שהוא מבסס את החלטתו על שורה של תקדימים משפטיים, הן של בית המשפט העליון (רע"פ) והן של בתי המשפט המחוזיים (עפ"ת). **עקרונות משפטיים מרכזיים** 1. **מעמד התשלום של הקנס:** הפסיקה קובעת באופן עקבי כי תשלום קנס בגין דו"ח תנועה מהווה הודאה והרשעה בעבירה, ומהווה "נשיאת עונש" על פי דין. מרגע שהקנס שולם, האפשרות להישפט מוגבלת ביותר. * **תקדימים:** רע"פ 2600/22 דורון חתן נ' מדינת ישראל; רע"פ 7928/21 בועז יאיר חי ג'ינו נ' מדינת ישראל; רע"פ 2342/21 ענאיה שדיד נ' מדינת ישראל; רע"פ 641/19 אייל מילר נ' מדינת ישראל. 2. **החרגה של כלל התשלום:** הארכת מועד להישפט לאחר תשלום קנס אפשרית אך ורק ב"מקרים מיוחדים ובנסיבות חריגות ביותר". הנטל להוכיח קיומן של נסיבות כאלה מוטל על המבקש. * **תקדימים:** עפ"ת (מחוזי חיפה) 56338-05-24 שרעבי נ' מדינת ישראל, כפי שאושר ברע"פ 19041-08-24; עפ"ת (מחוזי חיפה) 20329-11-23 עוסמאן נ' מדינת ישראל; עפ"ת (מחוזי חיפה) 3292-05-23 יניב ישראל נ' מדינת ישראל; עפ"ת (מחוזי חיפה) 60802-12-22 עודה נ' מדינת ישראל; עפ"ת (מחוזי חיפה) 23707-12-22 אלחנן נ' מדינת ישראל. 3. **אחריות לביצוע התשלום:** בית המשפט אינו מתערב בשאלת זהות משלם הקנס, או בנסיבות ביצוע התשלום, גם אם נעשה ללא ידיעת המבקש. ההלכה המנחה היא ש"אין זה מתפקידו של בית המשפט לברר מי הוא זה ואי זה הוא אשר שילם את הקנס". * **תקדימים:** רע"פ 2600/22 דורון חתן; רע"פ 7928/21 בועז יאיר חי ג'ינו. * **יישום במקרה הנדון:** טענת המבקש כי אשתו שילמה את הדו"ח ללא ידיעתו אינה מהווה עילה מספקת לבקשה. בית המשפט מדגיש כי הפסיקה אינה מחייבת את בית המשפט לבחון אם הקנס שולם על ידי המבקש עצמו, בהנחייתו, או על ידי אחר, בין אם ברצונו ובין אם בניגוד לרצונו. * **תקדימים נוספים:** רע"פ 2937/17 פלדמן; רע"פ 641/19 אייל מילר; עפ"ת (מחוזי מרכז) 20173-06-23 רן וייס; עפ"ת (מחוזי חיפה) 26275-08-22 גת; עפ"ת (מחוזי ב"ש) 39902-11-20 אברהם בסר (שאושר ברע"פ 92/21); עפ"ת (מחוזי חיפה) 504-02-20 בסיס; עפ"ת (מחוזי חיפה) 10915-12-22 עטיר. 4. **טענת "אחר נהג":** טענת הנהג המקורי כי אדם אחר נהג ברכב בזמן ביצוע העבירה, גם אם מגובה בתצהיר, אינה מהווה כשלעצמה עילה לעיוות דין או להארכת מועד להישפט, אלא אם כן היא מבוססת באופן מפורט וחריג, ובנסיבות היוצרות חשש ממשי לעיוות דין. * **תקדימים:** רע"פ 4849/24 נחמן אלבז (מציין כי תצהיר מפורט וענייני מצד הנהג האחר עשוי לבסס חשש לעיוות דין, אך הדבר אינו אוטומטי); עפ"ת (מחוזי חיפה) 52594-12-24 זנו; עפ"ת (מחוזי חיפה) 48937-07-24 מוראד; עפ"ת (מחוזי חיפה) 66594-03-24 דילן; עפ"ת (מחוזי חיפה) 31089-03-24 אברהם; עפ"ת (מחוזי חיפה) 2047-09-22 סלומן; עפ"ת (מחוזי חי') 34799-04-22 אסד טבאש; עפ"ת (מחוזי חיפה) 46019-03-22 פואז; עפ"ת (מחוזי נצרת) 68365-12-18 אבו תאיה. * **היעדר הצדקה להארכה:** היעתרות לבקשה להסבת קנס על שם אחר אינה מבססת חשש לעיוות דין. * **תקדימים:** רע"פ 7709/13 שמעון סאסי; עפ"ת (מחוזי חי') 32572-02-19 ליאור עבודי; עפ"ת (מחוזי חיפה) 57139-01-21 שדיד; עפ"ת (מחוזי חיפה) 10673-03-21 הורוביץ. * **הערה בנוגע לתצהיר:** בית המשפט מציין כי התצהיר של כבהא עלאא (הנהג הנטען) היה "סתמי", לא הסביר את נסיבות שימושו ברכב, ולא הציג פרטים המעידים כיצד זכר את המקרה לאחר שמונה חודשים. 5. **השפעת נקודות רישוי ואמצעי תיקון:** הצטברות נקודות רישוי ו/או הטלת אמצעי תיקון (כגון פסילה מנהלית או הזמנה לדין) עקב רישום העבירה, אינם מהווים עילה מספקת להארכת מועד להישפט. שיקולים אלו נחשבים ל"שיקול של תועלת" ולא ל"שיקול של עיוות דין". * **תקדימים:** עפ"ת (מחוזי חיפה) 37191-10-21 שרארי; עפ"ת (מחוזי חיפה) 21418-12-15 קויפמן; עפ"ת (מחוזי חיפה) 74456-01-24 איאד ג'בארין; עפ"ת (מחוזי חיפה) 52594-12-24 זנו; עפ"ת (מחוזי חיפה) 21062-03-23 רחמים; עפ"ת (מחוזי חיפה) 23707-12-22 אלחנן; עפ"ת (מחוזי חי') 51857-11-18 אחמד חמדאן; עפ"ת (מחוזי חיפה) 58377-05-20 אלישע; עפ"ת (מחוזי חיפה) 28371-08-22 אבו ספיה. 6. **החלטה ללא דיון:** בית המשפט רשאי לדחות בקשה להארכת מועד להישפט, במיוחד כאשר אין נימוקים מיוחדים או חריגים, ללא צורך בדיון במעמד הצדדים. * **תקדים:** רע"פ 9142/01 סוריאה אטילה נ' מדינת ישראל. **חידושים משפטיים ודגשים** * **חיזוק הלכת "אחריות התשלום":** ההחלטה מחזקת את ההלכה לפיה בית המשפט אינו נכנס לבחינת נסיבות תשלום הקנס. גם כאשר נטען כי התשלום נעשה בתום לב על ידי בן משפחה, ללא ידיעת המבקש, הגישה הפסיקתית היא אחידה בדחיית טענות אלו כבסיס לארכה. הדבר נועד למנוע "גלישה" של ההליך המשפטי לבחינת סכסוכים פנימיים או ניהוליים בתוך המשפחה, ולהבטיח את סופיות ההליך. * **הבחנה ברורה בין "עיוות דין" ל"תועלת":** ההחלטה מדגישה את ההבחנה בין מקרים המקימים חשש ממשי לעיוות דין, לבין מקרים בהם נטענות השפעות משניות (כמו צבירת נקודות) שהן בגדר "תועלת" שנובעת מההליך. רק עיוות דין מהותי יכול להצדיק סטייה מהכלל של תשלום הקנס. * **איתנות הנטל על המבקש:** הנטל המוטל על מבקש הארכה, במיוחד לאחר תשלום הקנס, הוא כבד. הפסיקה מצביעה על כך שהמבקש צריך להציג "טעמים מיוחדים ונימוקים חריגים" ולא די בטענות גנריות או בשגרתיות של ניהול משק הבית. * **תצהיר "סתמי":** ההחלטה מדגימה את הדרישה לקונקרטיות בתצהירים. תצהיר כללי, שאינו מפרט את הנסיבות המדויקות של ביצוע העבירה על ידי צד שלישי, או את זיכרון העובדות, אינו מספק את דרישות הראיה. **סיכום** בית המשפט דחה את בקשת המבקש להארכת מועד להישפט, בנימוק שלא הוכיח קיומם של טעמים מיוחדים וחריגים המצדיקים סטייה מהכלל לפיו תשלום קנס מהווה הודאה והרשעה. הטענה כי התשלום בוצע על ידי אשתו ללא ידיעתו אינה מהווה עילה מקובלת, כפי שעולה משורה ארוכה של תקדימים. כמו כן, טענת "אחר נהג" לא הוכחה בצורה מספקת, וההשפעות של צבירת נקודות רישוי אינן נחשבות לעיוות דין. ההחלטה מיישמת באופן עקבי את ההלכות המשפטיות הקיימות בתחום, ומדגישה את החשיבות של סופיות ההליך אל מול ניסיונות לבטל את משמעותו של תשלום קנס.