בש"פ 2869/19

תקציר

הדיון בערעור עסק במעצרו של מערער שהואשם בשתי עבירות רצח, לצד עבירות נוספות ובהן עבירות נשק וקשירת קשר. השופט פתח בהסבר הרעיון המשפטי של ראיות לכאורה, שעל התביעה להציג כדי להצדיק את מעצרו של המערער עד למשפט. טענת התביעה נגד המערער התבססה על עדותו של עד מדינה, שהיה חבר בארגון הפשיעה שהיה מעורב ברצח ומסר פרטים על חלקו של המערער. עדות זו נתמכה בראיות נוספות, לרבות נתוני איכון טלפון שהצביעו על מעורבותו של המערער במעקבים שהובילו לרצח, וכן סרטונים של המערער נכנס ויוצא מזירת הפשע. השופט מצא כי לעדותו של עד המדינה היה משקל, למרות ניסיונותיו של המערער להכפיש. אין די בטענות המערער, כגון סתירות בפרטים וחוסר מוטיבציה, כדי לשלול את הראיות לכאורה שהציגה התביעה. בנוסף, שקל השופט את שקריו של המערער בחקירותיו ואת שתיקתו ביחס לפרטים מסוימים, אשר יחד עם יתר הראיות ביססו סיוע מספק לעדותו של עד המדינה. בהתחשב באופי סעיפי האישום, ובפרט בעבירות הרצח החמורות, סבר השופט כי מעצר בפיקוח אלקטרוני אינו מספק במקרה זה, בהתחשב במסוכנות שנשקף מהמערער לחברה ובסכנת הבריחה. לפיכך דחתה השופטת את הערעור ואישרה את מעצרו של המערער עד למשפט.