ת"פ 57283-05-21

תקציר

בגזר הדין הוגשו כתבי אישום נגד שני נאשמים באשמת פריצה, גניבה והחזקת נשק וציוד צבאי של משמר הגבול. השימוע לשני הנאשמים הופרד, וכתוצאה מכך הושג הסדר טיעון לנאשם מס' 2. בעוד שני הנאשמים הודו באשמה, שמיעתו של נאשם 2 עסקה בהצגת ראיות. כתב האישום המתוקן נגד נאשם 2 כלל פריצה לרכב, גניבת רכב, נשק ותחמושת, נשיאה והחזקה של נשק ותחמושת והיזק בזדון לרכוש של כוח. על פי כתב האישום, הבחין הנאשם מס' 1 בקרוואן של משמר הגבול ותכנן לגנוב נשק בסיוע נאשם מס' 2 ושותפים נוספים. בליל ה-8 במאי הם פרצו לקרוואן וגנבו רימוני הלם, טילי גז מדמיע, כדורים וציוד נוסף, שהוחזר בחלקו מאוחר יותר. בקביעת העונש שקל השופט את המסגרת הכללית של המקרה, תוך הדגשת חומרת העבירה והסכנה הפוטנציאלית של נפילת הנשק הגנוב לידיים הלא נכונות. הם לקחו בחשבון גם את תפקידיו של כל נאשם, והכירו בכך שהנאשם מס' 1 היה המסית והדמות הדומיננטית בשלבים הראשונים, אך היה לו תפקיד מוגבל יחסית בפריצה ובגניבה בפועל. לעומת זאת, לנאשם מס' 2 היה תפקיד משמעותי יותר בביצוע העבירות. בהתחשב בנסיבות העניין ובהשוואה בין שני הנאשמים, גזר השופט על הנאשם מס' 2 עונש דומה לזה של הנאשם מס' 1, הכולל 4 עד 8 שנות מאסר, לצד מאסר על תנאי וקנס כספי. השופט הדגיש את הצורך במדיניות ענישה מחמירה בעבירות נשק והכיר במורכבות השיקולים במקרה זה. גזר הדין בא לשקף את חומרת העבירות תוך התחשבות גם בנסיבותיהם האישיות של הנאשמים, תוך הקלה מסוימת כלפי הנאשם מס' 2 בשל חלקו המופחת בשלבי התכנון והביצוע. לשני הנאשמים יש זכות לערער על פסק הדין לבית המשפט העליון בתוך 45 יום מיום מתן פסק הדין.