ת"פ 11790-11-17

תקציר

השופט במקרה זה קבע כי יש לראות במעשיו של הנאשם – הכוללים שלושה סעיפים של פריצה ושני סעיפים של גניבה, שבוצעו כולם בתוך פרק זמן קצר יחסית – כאירוע בודד, בהתחשב בתכנון מוקדם לכאורה ובסמיכות הזמנית. בקביעת טווח הענישה הראוי הביא השופט בחשבון את נסיבות העבירות, את הפגיעה בקורבנות ואת מדיניות הענישה הכללית בגין עבירות אלה. הם הגיעו למסקנה כי העונש ההולם ינוע בין 14 ל-28 חודשי מאסר. עם זאת, נסיבות חריגות לטובת הנאשם, לרבות השתתפותו המוצלחת בהליך טיפולי אינטנסיבי בהתמכרות לסמים, הבעת חרטה כנה וקבלת אחריות, מצדיקות חריגה מתחום זה. לפיכך גזר השופט עונש של 350 שעות עבודות שירות, שנת מאסר על תנאי ומאסר על תנאי. השופט גם הורה לנאשם לשלם סכומים שונים כפיצוי לקורבנות. פסיקה זו מלווה באזהרה חריפה כי כל חזרה לשימוש בסמים או אי עמידה בתנאי צו המבחן עלולה לגרור ענישה חמורה יותר. השופט הדגיש כי עונש מקל זה נבע מהנסיבות הייחודיות ואין לראות בו ביטוי למדיניות הכללית בעבירות מסוג זה.