ת"א 187/06

תקציר

פסק דין זה עולה מתביעה שהגישו עיזבונו של משה אביב ומשפחתו בעקבות מותו בתאונת דרכים בשנת 2005. הנתבעים הודו בחבות, והמחלוקת נסובה על גובה הנזקים. בית המשפט הכיר בזכותם של התובעים לפיצוי בגין אובדן הכנסה, אובדן שירותים, הוצאות קבורה ונזק לא ממוני. לצורך חישוב אובדן ההכנסה, העריך בית המשפט את הכנסתו החודשית של המנוח ב-7,849 ₪ בהתבסס על השכר הממוצע במשק, שכן התובעים לא הצליחו להביא ראיות משכנעות לשיעור גבוה יותר. בית המשפט אף העריך את הכנסתה החודשית של התובעת מס' 2, האלמנה, בכ-4,000 ₪. בית המשפט קבע את תקופות התלות של בנותיו של המנוח וחישב את אובדן ההכנסה בהתאם, תוך שהוא מחלק אותו לארבע תקופות. התקופה הראשונה, מיום פטירתו של המנוח ועד שמלאו לבתו הבכורה 23, חושבה לפי 188,505 ₪. התקופה השנייה, מיום הולדתה ה-23 של הבת הבכורה ועד יום הולדתה ה-18 של הבת הצעירה, חושבה לפי 101,414 שקל. התקופה השלישית, מיום הולדתה ה-18 של הבת הצעירה ועד יום הולדתה ה-23, חושבה לפי 287,465 שקל. התקופה הרביעית, מיום הולדתה ה-23 של הבת הצעירה ועד שמלאו למנוח 70, חושבה לפי 637,998 שקל. סך הפסדי ההכנסה בגין השנים האבודות חושב לפי 1,237,601 ₪. בית המשפט פסק 75,000 ₪ בגין אובדן שירותי אב ובעל, ו-27,476 ₪ עבור הוצאות קבורה והמצבה, לצד 47,284 ₪ בגין נזק לא ממוני לעיזבון. בצירוף סכומים אלה לאובדן ההכנסה, סך הנזק לעיזבון עמד על 1,387,361 ₪. בתביעת התלויים השתמש בית המשפט בחישוב דומה, וכתוצאה מכך נגרם הפסד הכנסה כולל בסך 1,032,402 ₪. אם מוסיפים לכך את הפסד שירותי האב-בעל והוצאות הקבורה, סך הפיצויים לתלויים עמד על 1,134,878 ₪. מאחר שמדובר בסכום גבוה מתביעת העיזבון, פסק בית המשפט לתובעים 1,134,878 ₪. לאחר ניכוי תקבולים מהמוסד לביטוח לאומי והוספת שכר טרחת עורך דין בסך 138,301 ₪, סך הפיצויים המגיעים לתובעים עמד על 1,051,480 ₪. לאחר מכן הופחתו תשלומים תכופים ששולמו לתובעים, והתוצאה הייתה יתרה סופית בסך 877,866 ₪, אותה חויבו הנתבעים לשלם ביחד ולחוד. סכום זה כלל שכר טרחת עורכי דין ומע"מ, ובנוסף נפסקו לתובעים פיצוי של 1,000 שקל בגין שכר הטרחה ששולם בעת פתיחת ההליך. בא כוחם של התובעים היה אחראי לחלק את הסכום בין התובעים לפי חלקם היחסי בעיזבון.