ת"פ 167/03

תקציר

הנאשמים הורשעו בניסיון לערוך הסדר כובל בניגוד לחוק ההגבלים העסקיים. על פי חומר הראיות, הנאשמת 3 הייתה חברה ששיווקה מוצרי מזון בריאות לרבות חטיף בריאות אנרגיה. בתקופה הרלוונטית שיווקה חברת ההפצה והמסחר המאוחדת את חטיף הבריאות קורני. הנתבע מס' 1 היה מנכ"ל הנתבעת מס' 3 והנתבע מס' 2 היה הבעלים ויו"ר הדירקטוריון. הנאשם מס' 1 פנה למנהל השיווק של החברה הממוזגת והציע לתאם רמת מחיר מינימום למכירת חטיפי האנרגיה וקורני בריאות. הרעיון התגבש בהדרגה בשיחות ובשיחות טלפון. בית המשפט מצא כי יסודות העבירה של ניסיון לעריכת הסדר כובל מתקיימים הן לגבי נאשם מס' 1 והן לגבי נאשם מס' 2, והרשיע אותם בהתאם. בית המשפט הורה על תסקיר מבחן לנאשמים ושקל את נסיבותיהם הפרטניות ואת נסיבות העבירה בקביעת העונש. הנאשמים היו נשואים עם ילדים ולא הייתה להם כל מעורבות קודמת בחוק. הם לקחו אחריות על מעשיהם והביעו חרטה. בית המשפט התייחס גם לעדויות עדי אופי שהובאו מטעם נאשם 2, שתיארו את רגישותו ומסירותו לעזרה לזולת. שירות המבחן המליץ לבטל את ההרשעה כדי להימנע מפגיעה בעתידם התעסוקתי של הנאשמים ובמקום זאת להורות להם לבצע עבודות שירות לתועלת הציבור. התביעה טענה כי יש לגזור על הנאשמים מאסר בפועל וקנס גבוה כדי להרתיע מפני עבירות כלכליות ועבירות על חוקי ההגבלים העסקיים. בתגובה ביקשו הנאשמים מבית המשפט לבטל את ההרשעה או להטיל עליהם מאסר על תנאי, תוך הדגשת הפגיעה בפרנסתם ובשמם הטוב אם ההרשעה תאושר. בית המשפט איזן בין האינטרס הציבורי בהרשעה ובענישה בעבירות הגבלים עסקיים, לבין נסיבותיהם הפרטניות של הנאשמים. בית המשפט הותיר את ההרשעה על כנה, תוך הדגשת חומרת עבירות ההגבלים העסקיים, הצורך בהרתעה והעובדה שהנאשמים הם מנהלי עסקים נורמטיביים ללא עבר קודם. בית המשפט גזר על הנאשמים מס' 1 ומס' 2 שלושה חודשי מאסר בפועל, שירוצו בעבודות שירות, והטיל על כל אחד מהם קנס בסך 100,000 ₪. נאשם 3 נקנס ב-200,000 ₪. בית המשפט שקל את נסיבותיהם הפרטניות של הנאשמים ואת העובדה שניסיונם ליצור הסדר כובל לא צלח, ולכן הטיל עונש קל יחסית, תוך הימנעות ממאסר בפועל.