ת"א 375/08

תקציר

בפסק דין זה דוחה בית המשפט את בקשת המבקש לעיכוב הליכים בנוגע לגביית חוב בסכום העולה על 9 מיליון ₪. המבקש טען כי יש לעכב את ההליכים בשל הליך פשיטת רגל תלוי ועומד נגדם, תוך הסתמכות על סעיפים 20 ו-22 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980. עם זאת, בית המשפט מצא כי הנסיבות אינן מתיישבות עם ההוראות שהפעיל המבקש, שכן לא ניתן צו כינוס נכסים והליך פשיטת הרגל נמצא בשלביו הראשונים. לדברי השופט, ההוראה המתאימה במקרה זה היא סעיף 22(ב) לפקודה, המקנה לבית המשפט הדן בתובענה סמכות לעכב הליכי משפט עם היוודע דבר הבקשה לפשיטת רגל נגד הנתבע. בית המשפט הדגיש כי ההחלטה על עיכוב הליכים נתונה לשיקול דעת ויש להפעילו בזהירות. במקרה ספציפי זה קבע בית המשפט כי עיכוב ההליכים יפגע באופן בלתי מידתי במשיב, שכן אין ראיות קונקרטיות לפגיעה אפשרית בנושים אחרים. כמו כן, בית המשפט הפעיל את סעיף 91(א) לפקודה, המגן על זכויותיהם של כלל הנושים בכך שהוא דואג לסיום הליכי ההוצאה לפועל נגד נכסי החייב לפני מתן צו כינוס נכסים. המבקש חויב לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪, וההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים ביום 22.11.2012.