ת"א 38295-10-15

תקציר

הנתבעת, חברת אזורים לבניין, רכשה קרקע ברמת גן בכוונה להקים מגדל מגורים. אזורים חתמה על מספר הסכמי טרום מכר עם רוכשים פוטנציאליים, ביניהם ח.ח. מנשה ובלומר, כאשר החוזים כללו שני "תנאי השעיה" שהיו צריכים להתמלא בתוך 12 חודשים כדי שהחוזים ייכנסו לתוקף: קבלת היתר בנייה וחתימה על הסכם תמיכה כספית. עוד נקבע בחוזים כי הרוכשים אינם יכולים להמחות את זכויותיהם על פי החוזה ללא הסכמת אזורים. מנשה ובלומר הקנו את זכויותיהם לתובעים, לאוניד וגיטל גלאוברמן, בחוזה שנחתם למעלה מחצי שנה לאחר תום תקופת המבחן, שהיה כפוף לאישור אזורים ולקיום תנאי ההשעיה בחוזה המקורי. עם זאת, אזורים טוענת כי לא אישרה את ההקצאה וכי תנאי ההשעיה לא התקיימו. בית המשפט פסק לטובת אזורים. בית המשפט קבע כי התובעים לא הציגו ראיות מספיקות לכך שאזורים אישרה את המחאת הזכויות, וכי זכות ההמחאה הייתה מוגבלת בחוזה המקורי ולא מומשה בהתאם למגבלות. לפיכך, לא הייתה לתובעים עילת תביעה כנגד אזורים. יתר על כן, בית המשפט פירש את תנאי ההשעיה בחוזה המקורי כמשמעותם שהחוזה יפקע אוטומטית אם התנאים לא יתקיימו בתוך התקופה הנקובה. התנהלות הצדדים אמנם האריכה את תקופת המבחן, אך הודעת הביטול של אזורים לא הייתה בלתי חוקתית, שכן היא רק הצהירה על מצב העניינים הקיים. עוד קבע בית המשפט כי אזורים לא סיכלה את התקיימותם של תנאי ההשעיה וכי ממילא הסעד המבוקש על ידי התובעים - אכיפת החוזה - אינו מעשי ללא היתר בניה. בעקבות זאת נדחתה התביעה, והתובעים חויבו לשלם לאזורים הוצאות בסך 30,000 ₪.