בש"פ 4513/16

תקציר

בהכרעת הדין התמקדה בחינת החלטת בית המשפט המחוזי בעניין המערערים בתשתית הראייתית ובחלופות המעצר. בית המשפט מצא כי הערכותיו של בית המשפט המחוזי מבוססות במידה רבה ביחס לראיות לכאורה נגד המערערים, למעט עוצמת הראיות הקושרות את המערער מס' 2 לאקדח מס' 2. הראיות נגד המערערים מס' 1 ומס' 3 נמצאו מספיקות, ואילו המערער מס' 2 הפגין חולשה ראייתית בקשר לאקדח מס' 2 אך היו בידיו ראיות חזקות לכאורה לגבי אקדח מס' 3. סתירות בראיות, כגון סתירות בתזכירי המשטרה והיעדר חוות דעת מומחים, הוגדרו בשלב זה כבלתי מהותיות. באשר לחלופות המעצר, הדגיש בית המשפט כי למרות שעבירות הקשורות לנשק מצדיקות בדרך כלל הארכת מעצר בשל מסוכנות אינהרנטית, יש לבחון כל מקרה לגופו. הערעור התקבל על מנת לאפשר לבית המשפט המחוזי לבחון חלופות מעצר לכל המערערים, תוך ציון כי מסוכנותם עלולה להיות כה חמורה עד כי חלופות אינן יכולות להקל עליה. המערערים ממשיכים להוות סכנה מסוימת, אך נוכח החולשות באישומים מסוימים והאפשרויות לחלופות בשל התנהגות קודמת או תפקידים קלים בעבירות לכאורה, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש לבחון את הפוטנציאל לאלטרנטיבות. בית המשפט המחוזי ישקול עתה מחדש את מעמד המעצר של המערערים, תוך מתן חופש להטיל תנאים שימצא לנכון.