רע"א 1753/16

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לבקשת רשות ערעור על החלטה קודמת בנוגע לבקשה לחקירת נאמן. הבקשה נדחתה מחוסר הצדקה לחקירה. ההחלטה התבססה על מספר גורמים מרכזיים. ראשית, הנאמנה מונתה על ידי בית המשפט ופעלה תחת פיקוחו, מה שמייחד את מעמדה בהשוואה לצדדים אחרים. שנית, כל פעולותיה של הנאמנה התנהלו תחת ביקורת בעלי המניות והנושים, ולא הייתה טענה כי פעלה ללא סמכות או אישור בית משפט. שלישית, חל שיהוי משמעותי של כארבע שנים בהגשת הבקשה, במהלכן השתתף המבקש באופן פעיל בהליכים והביע תמיכה בהם. המבקש גם לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיו או להסבר השיהוי. בנוסף, מצא בית המשפט המחוזי כי תגובת הנאמן, שהוגשה כתצהיר, התייחסה כראוי לטענות. בנסיבות אלה, קבע בית המשפט כי חקירתו הנגדית של הנאמן מיותרת ולא תיטיב באופן משמעותי עם המבקש. זאת ועוד, הפסיקה תומכת בתופעה הנדירה של זימון בעלי תפקידים לחקירה, והמבקש לא סיפק סיבה משכנעת לסטות מתקדים זה. בסופו של דבר, בקשת רשות הערעור, יחד עם הבקשה לעיכוב ביצוע, נדחתה. לא נפסקו הוצאות, בהתחשב במצבו הכלכלי של המבקש ובהיעדר מענה.