ת"פ 25748-01-19

תקציר

הנאשם הואשם בשורה של עבירות, בהן פריצה לדירה לביצוע עבירה, איומים, חבלה ותקיפה פשוטה. כתב האישום נובע מאירוע בו הותקף המתלונן, שהיה חברו של הנאשם, בדירתו באישון לילה. המתלונן טען כי הנאשם פרץ לביתו, תקף אותו בברזל ודקר אותו מספר רב של פעמים. הראיות המרכזיות בתיק זה היו הדו"ח הפורנזי, צילומי מצלמות האבטחה ועדויות עדי ראייה. הדו"ח הפורנזי לא מצא סימני פריצה, אך הוא הראה נזק לתושבת התריס, מה שתמך בטענת המתלונן על כניסה. בתיעוד ממצלמות האבטחה נראו הנאשם וחברו אביסרור הולכים במהירות ולאחר מכן נמלטים מזירת הפשע. המתלונן ושני עדים נוספים, שהכירו את הנאשם באופן אישי, זיהו אותו בתיעוד. בנוסף, חברו של המתלונן, מור אביסרור, שהיה עם הנאשם בליל האירוע, מסר עדות מכרעת. תחילה הכחיש כל מעורבות, אך בהמשך הודה כי הנאשם זימן אותו בדחיפות וכי האחרון נכנס לבניין המתלונן. בית המשפט מצא את תיאורו של המתלונן על התקיפה אמין וקיבל את זיהויו את הנאשם כתוקף. יתר על כן, בית המשפט מצא כי הפגנותיו של הנאשם בסרטון ממצלמות האבטחה בפיצוץ תאמו את פציעתו של המתלונן. השופט התייחס גם לטענת הנאשם כי ההודעות בינו לבין המתלונן, שכללו איומים, היו ג'סטות ומצא בהן איומים מהימנים. השופט הכיר בכשלים חקירתיים מסוימים, כגון היעדר חקירה של אי התאמה בפרטי לבושו של הנאשם והיעדר תיעוד אודיו-ויזואלי של חקירת עד. עם זאת, כשלים אלה לא נחשבו חמורים דיים כדי להטיל ספק בחקירה כולה או לפגוע בתחושת הצדק. בסופו של דבר, הרשיע בית המשפט את הנאשם מעבר לכל ספק סביר בכל סעיפי האישום, לרבות פריצה לדירה, איומים, חבלה ותקיפה פשוטה. השופט הדגיש כי ראיות התביעה משכנעות וכי הנאשם לא הצליח לעורר ספק סביר. פסק הדין ניתן בנוכחות שני הצדדים ביום 6.1.2021.