ת"מ 122/06

תקציר

המדינה דחתה את בקשת המשיב להגיש תביעה ייצוגית נגד גבייה שלא כדין של מאות מיליוני שקלים בתעריפי חשמל. המבקש טען כי חוק התובענות הייצוגיות אוסר על אישור תובענות ייצוגיות להחזר כספים שנגבו שלא כדין מהציבור, אם הרשות תפסיק לגבות אותם. במקרה זה, גביית התעריפים נפסקה לפני כניסת החוק לתוקף ולפני הגשת התביעה והבקשה הנוכחית. המדינה טענה כי הפסקת הגבייה נבעה מהשלמת מכסת העתודה הפנסיונית של עובדי חברת החשמל ולא בשל הגשת התביעה. בית המשפט קבע כי תכליתו של סעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות, המונע אישור תובענה ייצוגית נגד רשות שעניינה השבת כספים שנגבו שלא כדין, היא לאזן בין האינטרס הציבורי בפיקוח צרכני לבין מניעת נזק כספי לרשויות. בית המשפט פירש סעיף זה כדורש קשר ברור בין הגשת הבקשה לבין הפסקת הגבייה. מאחר שהגבייה נפסקה לפני הגשת הבקשה וללא כל קשר, קבע בית המשפט כי סעיף 9 אינו חל במקרה זה. לפיכך, בקשת המשיב לנהל תובענה ייצוגית נדחית. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים ובקשת המבקש נדחתה.