תא"מ 65872-09-19

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לתביעה אזרחית בה התובעת, חברת תחבורה ציבורית, תובעת פיצוי מהנתבעת בגין אובדן הכנסות עקב השבתת אחד האוטובוסים של החברה. האוטובוס הוצא משירות לצורך תיקונים בעקבות תאונה. לטענת התובעת, האוטובוס הינו אמצעי ייצור ואובדן ההכנסה הנובע מהשבתתו מהווה נזק עקיף, שהנתבע מחויב על פי דין לפצות בו. עם זאת, החלטת בית המשפט היא לדחות את התביעה. זאת, בעיקר משום שהתובעים לא הביאו ראיות מספיקות להוכחת נזקיהם. הראיות שהוצגו היו חוות דעת כללית שהוגשה על ידי סמנכ"ל הכספים של התובעת, אשר לא הותאמה למקרה ספציפי זה. זו הייתה חוות דעת תמציתית שנועדה לשמש במקרים רבים וחסרה תיעוד תומך. גם ידיעתו האישית של העד על האירועים הוטלה בספק, שכן הוא החל לעבוד בחברה רק בשנת 2017, שנתיים לאחר תאונת האוטובוס המדוברת. השופטת מדגישה כי נטל ההוכחה המוטל על התובע אינו מתקיים, למרות טענות התובע. חוסר הספציפיות של חוות הדעת והראיות התומכות, כמו גם תפקידו של המחבר כעובד של התובע, פוגעים באמינותה. התובע חויב לשלם את יתרת אגרת בית המשפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 3,000 ₪, באופן מיידי.