רע"א 582/21

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת רשות הערעור על מכירה כפויה של נכס לפי סעיף 33 לחוק הגנת הדייר, המקנה הגנה של "דיירות מוגנת". התנאי הבסיסי להגנה זו הוא שהבעלים או החוכר הדורי שלהם היה חייב "להחזיק" בנכס בעת התפיסה לצורך מכירה כפויה. במקרה זה, אין חולק כי החייב ובני משפחתו לא התגוררו בדירה במשך שנים, והכוונה המעורפלת לחזור בעתיד אינה מקנה להם מעמד מוגן. פסק הדין מבדיל מקרה זה מפסקי דין קודמים בעניין דיירים מוגנים, ומציין כי לא מדובר בפינוי דייר אלא במתן מעמד מוגן בתחילה. סעיף 33 מתפרש בקפדנות, ומכיוון שהחייב אינו הבעלים או החוכר הרשום, הם אינם זכאים. החלטה זו מתיישבת עם פסקי דין קודמים ומדגישה את הצורך בפרשנות מצמצמת של סעיף 33. בקשת רשות הערעור נדחית, ולא נקבעו הוצאות.