ת"פ 46115-02-19

תקציר

להלן ניתוח משפטי של גזר הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, המבוסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של גזר הדין בת"פ 46115-02-19 מדינת ישראל נ' עבד אל רחמן** **1. עובדות המקרה והרשעת הנאשם:** הנאשם הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש - בן זוג (סעיף 382(ג) לחוק העונשין, תשל"ז-1977) ובעבירת איומים (סעיף 192 לחוק העונשין). על פי עובדות כתב האישום, בעת שהנאשם והמתלוננת, שהיו מאורסים, נסעו ברכב, פרץ ביניהם ויכוח. כתוצאה מכך, הנאשם עצר את הרכב, איים על המתלוננת באונס, חנק אותה ושרט את צווארה. לאחר מכן, במהלך ויכוח נוסף, עצר שוב את הרכב, תקף אותה באגרופים וסטירות בפניה, חנק אותה ואף איים עליה בנשק (סכין) ובהשלכות קטלניות. **2. דגש על עבירות אלימות במשפחה וזכויות נפגעות:** * **ערך חברתי מוגן:** בית המשפט מדגיש כי הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירות הוא הגנה על שלמותה הגופנית, ביטחונה האישי ושלוות נפשה של המתלוננת. בהקשר לעבירת האיומים, הערך המוגן הוא שלוות נפשה של המתלוננת והיכולת לחיות ללא לחצים חיצוניים. * **"מכת מדינה":** בית המשפט מציין כי אלימות כלפי נשים הפכה ל"מכת מדינה", ומדגיש את הצורך בענישה מחמירה בעבירות אלו, בהתאם לשורה ארוכה של פסקי דין. ציטוט מתוך פסק דין רע"פ 1884/19 שמריז נ' מדינת ישראל מדגיש כי "עבירות אלימות במשפחה הן תופעה נפסדת המהווה נגע רע בחברה, ועל רשויות החוק והמשפט לעשות כל שביכולתן כדי להביא למיגור תופעה זו". * **הגנה על האישה בביתה:** בית המשפט חוזר ומדגיש את תפקידו החשוב בהגנה על נפגעות באמצעות ענישה מחמירה, כפי שנקבע בפסיקה (לדוגמה, ע"פ 6968/16 אודי גרני נ' מדינת ישראל), לפיו "החמרת הענישה במקרים אלה מייצגת את חשיבותו של הערך המוגן שמונח על הכף, והוא 'לספק ביטחון לכל אישה ואישה בביתה, מקום מבצרה, בחיק משפחתה'". **3. נסיבות ביצוע העבירה והחומרה היחסית:** * **רף פגיעה בינוני-נמוך:** למרות חומרת המעשים (אלימות פיזית, חניקה, איומים), בית המשפט קובע כי הפגיעה הייתה ברף הבינוני-נמוך. נימוקים לכך כוללים: * **אירוע חד פעמי:** המעשים בוצעו במסגרת אירוע אחד (שכלל שני מקרים של עצירת רכב ותקיפה), שלא חזרו על עצמם לאחר מכן. * **היעדר נזק משמעותי:** המתלוננת לא נזקקה לטיפול רפואי משמעותי, והנזק שנגרם לה אינו נתפס כמתמשך. * **הפסקה על ידי צד ג':** בית המשפט מציין כי האירוע הופסק בשל התערבותו של עובר אורח, ולאו דווקא מתוך חרטה עצמית של הנאשם. **4. שיקום, טיפול ונסיבות אישיות של הנאשם:** * **תהליכי שיקום:** בית המשפט מייחס משקל משמעותי לתהליכי השיקום והטיפול שעבר הנאשם. על פי תסקירי שירות המבחן: * הנאשם הביע חרטה, השתלב בקבוצות טיפול, והחל טיפול פרטני. * קיימת נכונות להשתלב בטיפול נוסף, גם אם נקטעו תהליכים קודמים בשל מגפת הקורונה. * שירות המבחן התרשם שהנאשם בעל ערך עצמי נמוך ומתקשה לקחת אחריות מלאה, אך מכיר גם במאמצים שהשקיע. * **היעדר עבר פלילי:** זהו אירוע ראשון וחריג בחייו הפליליים של הנאשם. * **הפרדה פיצוי ונישואין חדשים:** הנאשם והמתלוננת נפרדו, הנאשם פיצה את המתלוננת בסך 5,000 ₪, והוא נשוי כעת לאישה אחרת. * **זמן שחלף:** למעלה משלוש שנים חלפו מאז ביצוע העבירות. **5. עקרון ההלימה וקביעת מתחם הענישה:** * **עקרון ההלימה:** בקביעת מתחם העונש ההולם, בית המשפט פועל בהתאם לעקרון ההלימה, הלוקח בחשבון את הערך החברתי שנפגע, מידת הפגיעה, מדיניות הענישה הנהוגה ונסיבות ביצוע העבירה. * **מדיניות ענישה גמישה:** בית המשפט מציין כי בעבירות דומות, הפסיקה משיתה מנעד רחב של עונשים, החל מענישה הצופה פני עתיד ועד חודשי מאסר בפועל. כל מעשה אלימות נבחן באופן אינדיבידואלי. * **מתחם הענישה:** בהתחשב בכלל הנסיבות, בית המשפט קובע כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר (שיכול וירוצו בעבודות שירות) לבין 12 חודשי מאסר בפועל. **6. קביעת העונש הסופי והנימוקים:** * **ענישה אינדיבידואלית:** בית המשפט מדגיש כי החמרה בענישה במקרים של אלימות במשפחה אינה אוטומטית, ויש להתחשב בנסיבות כל מקרה לגופו. * **העונש הסופי:** * **מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות:** 6 חודשים. ישנה הכרה בכך שהנאשם נמצא מתאים לריצוי עונש זה. * **מאסר על תנאי:** 3 חודשים, למשך 3 שנים, שלא יבצע עבירת אלימות לרבות איומים. * **הימנעות מקנס או פיצוי נוסף:** נוכח הפיצוי שכבר שולם למתלוננת, בית המשפט נמנע מהשתת קנס או פיצוי נוסף. **7. חידושים משפטיים או דגשים מיוחדים:** * **התמודדות עם נרטיב הנאשם:** בית המשפט מכיר בכך שקיימת קושי אצל הנאשם לקחת אחריות מלאה, וכי הוא נוטה "לטשטש את המציאות" בשל ערך עצמי נמוך. עם זאת, הוא אינו מתעלם מהתקדמותו בתהליכים טיפוליים. * **שילוב טיפול והרתעה:** גזר הדין משלב בין שיקולי הרתעה וענישה, לבין הכרה בפוטנציאל השיקום של הנאשם, כפי שבא לידי ביטוי בהמלצת שירות המבחן ובסופו של דבר בהחלטת בית המשפט. * **גמישות בעבודות שירות:** ישנה התייחסות לעובדה שתאריך הביצוע המקורי של עבודות השירות חלף, והצורך לקבוע מועד חדש. * **התמודדות עם זמן שחלף:** בית המשפט מתחשב בזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירות כגורם בהקלה בעונש. **לסיכום:** גזר הדין משקף איזון בין הצורך החברתי למגר את תופעת האלימות במשפחה ולהגן על נפגעות, לבין עקרונות של ענישה אינדיבידואלית, התחשבות בתהליכי שיקום, והערכת חומרת העבירה בנסיבות המקרה הספציפי. בית המשפט הכיר בחומרת העבירות, אך נתן משקל רב לנסיבותיו האישיות של הנאשם, להיעדר עברו הפלילי, ולתהליכי השיקום שעבר.