רע"א 121/23

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשה לעיכוב ביצוע החלטה קודמת של בית המשפט. ההחלטה המקורית דחתה את תביעת המבקשים בגין אי תשלום אגרות, והורתה להם לשלם אגרה בסך 5.5 מיליון שקל. לאחר מכן ביקש המבקש מבית המשפט המחוזי עיכוב ביצוע, שגם הוא נדחה, שכן בית המשפט מצא כי המבקש לא הוכיח איום ממשי לנזק בלתי הפיך, וכי תביעתו נעדרת דחיפות, ומהווה במקום זאת עזרה עצמית. החלטה זו התקבלה ביום 30.12.2022, עם ארכה שניתנה עד ליום 5.1.2023 לתשלום אגרות. שעות ספורות לפני מועד זה הגיש המבקש בקשה נוספת לעיכוב ביצוע, שנפסק בשלילה. השופט קבע כי בקשות אלה צריכות להיות מופנות תחילה לבית המשפט קמא, ואף לא מצא הצדקה להיעתר לבקשה לגופה, תוך שהוא מפנה להחלטתו הקודמת של בית המשפט המחוזי. השופטת הדגישה את חוסר ההתאמה שבהגשת בקשות מסוג זה ברגע האחרון, היוצר עומס בלתי סביר על בית המשפט ועל הצד המשיב, ולכן דחתה את הבקשה.