ע"מ 1036/08

תקציר

בית המשפט בחן ביסודיות את עניינו של ערעור על מכירת נכס הקשור למתן מוניטין. המערער, שהיה עורך דין, טען כי שמו הטוב ושמו הטוב הועברו לחברה כתוצאה ממכירה, אשר צריכה להיות מוכרת על ידי בית המשפט. המוניטין של העסק, על פי מקרי העבר, מבטא את היתרונות שעסק צובר לאורך זמן, אותם ניתן להפריד מהתכונות האישיות של האנשים העובדים בו. עם זאת, מקורותיו של מוניטין זה, כגון מוניטין אישי, טבועים בפרטים ואינם ניתנים להעברה. בית המשפט מצא כי במקרה דנן, שמו הטוב של המערער היה אישי ובלתי נפרד ממנו, כפי שהעידו לקוחותיו. הלקוחות ציינו כי פנו לשירותיו המשפטיים של המערער דווקא בשל תכונותיו האישיות והמוניטין שלו. מאחר שהמערערת לא העבירה נכס כלשהו, כגון רשימת לקוחות או קבעה תניית אי תחרות, ואופי העסק נותר ללא שינוי, קבע בית המשפט כי המוניטין לא נמכר לחברה. תחת זאת, החברה רק הוצגה כיורשת של הפרקטיקה המשפטית של המערער משום שהוא היה הבעלים היחיד של שניהם. זאת ועוד, בית המשפט פירש את החלפת זכויות המערערת בשותפות בזכויות החברה כמכירה, והפך את החברה לחייבת במס רווחי הון. לפיכך נדחה הערעור, והמערערת חויבה בהוצאות המשיב, לרבות שכ"ט עורך דין בסך 45,000 ₪.