ה"פ 1539/06

תקציר

המבקשים מונו ככונסי נכסים למניותיו של חייב בחברה, במטרה להגן על המניות ולממש אותן. המבקשים, שקיבלו מעמד של תובעים מתוקף תפקידם ככונסי נכסים, ביקשו מהחברה מידע ומסמכים, שהיו חיוניים לתפקידם. החברה סירבה, מה שהוביל לתביעה. החברה טענה כי המבקשים נעדרי מעמד, וכי יש לדחות את הבקשה על יסוד מספר טענות סף. עם זאת, בית המשפט דחה טענות אלה וקבע כי למבקשים, ככונסי נכסים, עומדת הזכות להגיש את התביעה וכי הטענות המתחרות אינן תקפות. לגופו של עניין, קבע בית המשפט כי למבקשים, כבעלי מניות מיעוט ללא זכות הצבעה, עומדת הזכות לבקש מידע לפי סעיפים 184 ו-185 לחוק החברות. בית המשפט פירש סעיפים אלה כמעניקים זכות זו לכל בעל מניות, ללא קשר לזכויות ההצבעה שלו. בנוסף, מצא בית המשפט כי בקשת המבקשים עומדת בדרישות סעיף 185, המאפשר לבעלי המניות לדרוש עיון במסמכים לתכלית ראויה. עם זאת, בקשת המבקשים הייתה כללית מדי וחסרת תכלית ברורה. לפיכך, בית המשפט חייב את המבקשים להגיש לחברה בקשה חדשה ומנומקת, המפרטת את המטרות שלשמן נדרש כל מסמך. אם החברה סירבה, המבקשים יכלו לחזור לבית המשפט לקבלת סעד. החברה חויבה לשלם למבקשים שכר טרחה והוצאות.