רע"א 6233/00

תקציר

הערעור מתייחס לסכסוך בין חברת אקסטל, יצרנית פרופילי אלומיניום, לבין ציפי וקלמה, שהיו המפיצים שלה. המחלוקת התעוררה לאחר פקיעת הסכם ההפצה בין הצדדים. ההסכם כלל סעיף בוררות. זמן קצר לאחר פקיעת תוקפו של ההסכם הגישה אקסטל תביעה נגד קלמה לבדה, בטענה לתשלום עבור מוצרים שסופקו לה. קלמה ביקשה הקפאת הליכים והפניית הסכסוך לבוררות. בית המשפט המחוזי דחה בקשה זו. בעקבות זאת הגישו ציפי וקלמה עתירה לבית המשפט המחוזי למינוי בורר. אקסטל התנגדה לעתירה בנימוק שההסכם בין הצדדים הוא הסדר כובל לפי חוק ההגבלים העסקיים ולכן אינו חוקי; לפיכך, העניין אינו בסמכותו של הבורר ויש להעבירו להכרעת בית המשפט המחוזי בירושלים. בית המשפט המחוזי דחה טענה זו וקבע כי מינוי הבורר היה כדין. לאחר מכן ערערה אקסטל לבית המשפט העליון. טענתה העיקרית של אקסטל היא כי ההסכם הוא הסדר כובל ולכן אינו חוקי ולכן העניין אינו בסמכותו של הבורר. על פי סעיפים 2(א) ו-2(ב) לחוק ההגבלים העסקיים, הסדר כובל הוא הסדר שיש בו כדי למנוע או להפחית את התחרות בעסקים. החוק מונה גם עניינים המקימים חזקת פגיעה בתחרות. בית המשפט קבע כי ההסכם במקרה הנוכחי אינו הסדר כובל לפי סעיפים 2(א) ו-2(ב)(1) ו-2(ב)(3) לחוק ההגבלים העסקיים. ראשית, התחייבותה של אקסטל שלא למכור את מוצריה לאחרים במחירים נמוכים יותר או בתנאים טובים יותר מאלה שנקבעו למשיבים אינה מהווה הסדר כובל, שכן המחיר והתנאים שנקבעו למשיבים ניתנים לשינוי על ידי אקסטל והוא אינו מגביל את המשיבים מלהתקשר בחוזים עם צדדים שלישיים. שנית, "זכויות ההפצה הבלעדיות" המוקנות למשיבים אינן מהוות חלוקת שוק. לפיכך, ההסכם אינו מונע או מפחית את התחרות. גם אם ההסכם היה הסדר כובל, אין בכך כדי לבטל בהכרח גם את סעיף הבוררות. אי החוקיות הגלומה בהסדר כובל אינה בוטה ואינה מובילה בהכרח לבטלות ההסכם. יתר על כן, גם אם חלק מההסכם בטל בשל אי חוקיות, ניתן להפריד את החלק הפסול מהחלק הלגיטימי. בנוסף, פקיעת חוזה אינה שוללת את סעיף הבוררות שבו. לפיכך, מוסמך הבורר לדון במחלוקות שבין הצדדים. לבסוף, קבע בית המשפט כי אין ממש בטענותיה האחרות של אקסטל, לרבות הטענה כי בית המשפט המחוזי לא נתן לה הזדמנות נאותה לטעון את טענותיה, וכי המשיבים פעלו במרמה וכי העניין אינו ראוי לבוררות. לפיכך, הערעור נדחה.