בר"מ 3646/20

תקציר

פסק דין זה דן בערעור על פסק דין בעניין גירוש משפחה מישראל. המשיב, אזרח פיליפיני, נכנס לראשונה לארץ בשנת 2004 באמצעות אשרת עבודה שתוקפה פג בשנת 2006, ואחריה רישיון ביקור שפג תוקפו בשנת 2007. יש לה שני ילדים שנולדו בישראל, ואביהם חזר לפיליפינים. המשיב נעצר בשנת 2019 והוצאו נגדו צווי הרחקה ומשמורת. לאחר מספר ערעורים שוחררה המשיבה אך עמדה בפני גירוש לצד ילדיה. בית המשפט מצא ליקויים בהליך השימוע לילדים והיעדר תסקיר עו"ס לגביהם ולמצבם. ערעורה של האם על צו הגירוש נדחה, שכן לא הייתה עילה להתערב ולא ניתן היה להפריד את הילדים מאמם. מאוחר יותר הגישה רשות ההגירה בקשה למתן רשות ערעור על פסק דין זה, שנדחה בשל היעדר שאלה עקרונית מעבר לאינטרסים של הצדדים. בית המשפט אישר את קביעות הערכאה הנמוכה יותר בנוגע להליך השימוע ולצורך בחוות דעת שנייה, ומצא אותן מבוססות. כמו כן, לאחר פסק הדין פורסם נוהל חדש בנוגע לשימועים לקטינים, שלא היה רטרואקטיבי ולכן אינו רלוונטי למקרה זה. בקשת רשות הערעור נדחתה, והמבקש חויב לשלם למשיבים הוצאות בסך 8,000 ₪, תוך איסור פרסום שמות המשיבים ופרטיהם המזהים.