מ. מקרקעין 33/19

תקציר

פסק הדין נסוב סביב מחלוקת הנוגעת לתביעה של בעל יחידה בבית משותף נגד הנתבעים, לוי לורונט ולוי נדלץ בע"מ, בעניין בנייה בלתי מורשית ברכוש המשותף של הבית המשותף. הנושא המרכזי הוא הריסת אולם שנבנה על גג הבית המשותף ללא הסכמת כל בעלי הדירות, לרבות התובע. פסק הדין דוחה את טענות התובעת, וקובע כי לנתבעים, שהם בעלי מרבית הזכויות בבית המשותף, נתונה הסמכות להחליט על שינויים ברכוש המשותף כל עוד הם אינם פוגעים בזכויות התובע. עוד נכתב בפסק הדין כי התובעת לא הביאה ראיות לנזק לרכוש המשותף שנגרם כתוצאה משיפוץ הנתבעים. לגבי האולם, בית המשפט קובע כי הוא מהווה רכוש משותף ואינו פוגע בזכויות התובע, מה גם שאין לו יכולת מעשית לנצל את הגג. התנהלותו של התובע, המתאפיינת בהתנגדויות כלליות ובחוסר מעורבות, נתפסת כחסרת תום לב, וטענותיו נתפסות כניסיון להפעיל לחץ על הנתבעים. בפסק הדין מודגש כי החלטות הנתבעים ביחס לרכוש המשותף לא היו כוללניות דיו של התובע, אך זכויותיו המינימליות של התובע בבית המשותף והיעדר נזק מוכח גוברות על כל הפרה. פסק הדין דן גם בהתפלגות אחוזי הבנייה ומגיע למסקנה כי התובעת לא הוכיחה די הצורך שימוש בלתי מורשה של הנתבעים באחוזים אלה או כל נזק שנגרם כתוצאה מכך. כמו כן, בית המשפט מדגיש כי היבטי התכנון והבנייה חורגים מסמכותו. כל צד אחראי לשאת בהוצאותיו המשפטיות.