ע"נ 52754-01-23

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין בערעור ע"נ 52754-01-23, העוסק בפרשנות תיקון 29 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959, ביחס לחיילי שירות קבע שנפגעו במהלך תאונת דרכים: ### 1. הרקע הנורמטיבי: תיקון 29 לחוק הנכים תיקון 29 לחוק הנכים (החל מ-27.4.2017) סימן מפנה משמעותי במדיניות ההכרה בנכי צה"ל, בפרט לגבי המשרתים בשירות קבע. התיקון, שנולד בעקבות המלצות "ועדת גורן" ושאיפתו לצמצם את הריחוק מהייעוד המקורי של חוקי השיקום, יצר הבחנה בין חיילי חובה/מילואים לבין חיילי קבע. עבור אנשי קבע, "חבלת שירות" הוגדרה כנזק אנטומי שנגרם במישרין מגורם פיזי חיצוני, ובלבד שהתרחש באחד משלושה תנאים מצטברים או חלופיים: * פעילות מבצעית. * אימון לפעילות מבצעית. * אירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי. ### 2. ניתוח המושג "פעילות מבצעית" (חדשנות משפטית) הוועדה נדרשה לצקת תוכן למושג "פעילות מבצעית", בהעדר הגדרה מפורשת בחוק. * **החידוש הפרשני:** הוועדה קבעה מבחן רחב אך תכליתי: פעילות מבצעית היא "כל פעילות, בין הגנתית ובין התקפית, בעלת מרכיבים של לוחמה או שטמון בה פוטנציאל ממשי להתפתחות לוחמה, לרבות ביצוע הפעולות הדרושות למימוש מטרתה". * **גבולות המושג:** הוועדה אימצה גישה של "בחינה נסיבתית" (Case-by-Case). היא קבעה כי עליה להיות מובחנת מפעילות שגרתית. נדחתה האפשרות להחיל את הגדרות "חוק המשטרה" על צה"ל, בשל הבדלי תכליות ומהות בין הגופים. * **הקביעה היישומית:** שמירה שגרתית בבסיס במרכז הארץ, בהעדר התרעה ספציפית או רכיבים לוחמתיים, אינה עולה כדי "פעילות מבצעית". בכך חידדה הוועדה כי גם אם הפעילות מתבצעת על ידי חייל במדים ובמתקן צבאי, אין פירוש הדבר שהיא "מבצעית" לצרכי חוק הנכים. ### 3. מבחן "הייחודיות לשירות הצבאי" זהו המבחן המרכזי שנועד למנוע זליגת תחולת החוק למקרים שאינם צבאיים במהותם. * **מבחן ההשוואה:** הוועדה אימצה את עקרון ועדת גורן, לפיו יש לבחון האם לאירוע יש "מקבילה בחיים האזרחיים". אם ניתן למצוא סיטואציה אזרחית נפוצה שבה הנזק היה נגרם בנסיבות זהות – האירוע אינו "ייחודי לשירות". * **יישום:** במקרה זה, תאונת דרכים כתוצאה מהירדמות על ההגה בשל עייפות מנהלתית אינה ייחודית לצבא. העובדה שהרכב היה צבאי או שהחייל היה בתורנות שמירה, אינה הופכת את תאונת הדרכים עצמה לאירוע בעל אופי "צבאי ייחודי". ### 4. משמעויות משפטיות ומסקנות * **צמצום השיקול השיקומי:** פסק הדין מדגיש את המגמה המחמירה של המחוקק לאחר תיקון 29. המטרה היא להשיב את החוק למסלולו הייעודי – התמודדות עם סיכונים שהם "מנת חלקו הייחודית" של החייל ולא סיכוני יום-יום המשותפים לכל אדם. * **מסלולים חלופיים:** הוועדה הזכירה כי דחיית התביעה לפי חוק הנכים אינה משאירה את החייל ללא מזור משפטי, שכן פתוחה בפניו הדרך לתבוע לפי חוק הביטוח הלאומי או פקודת הנזיקין, בהתאם לנסיבות. * **סיכום הלכתי:** האירוע נבחן לאור "מבחן הזיקה". הוועדה קבעה כי חסרה "זיקה מהותית" בין המשימה (שמירה) לבין הסיכון (הירדמות בנהיגה שגרתית). **בשורה התחתונה:** פסק הדין מהווה מורה דרך המבהיר כי תיקון 29 הציב "סף כניסה" גבוה, המצריך הוכחת קשר סיבתי בין **ייחודיות המשימה הצבאית** לבין הנזק שנגרם בפועל, כאשר תאונות דרכים שגרתיות של אנשי קבע יוצאות מגדר תחולת החוק.