סע"ש 143-02-17

תקציר

התביעה מוגשת על ידי עובדי אגף האכיפה נגד מדינת ישראל. העובדים מועסקים על פי חוזה מיוחד בשכר כולל וטוענים כי נקלטו ברמת שכר נמוכה מזו לה היו זכאים וכי המדינה הפרה את הוראות חוק שירות המדינה והסכמי העבודה הקיבוציים, ולכן הם זכאים להפרשי שכר ולזכויות נלוות. המדינה טוענת, בין היתר, כי התביעה חסומה בזמן וכי התובעים מנועים מלתבוע, וכי הסעד המבוקש יפגע במבנה הארגוני ההיררכי ויגרום לחריגה תקציבית שלא כדין. בית המשפט קבע כי התביעה אינה מיושנת, שכן עילת התביעה מתחדשת מדי חודש, ולכן התובעים יכולים לתבוע הפרשי שכר לתקופה של עד שבע שנים אחורה. עוד קבע בית המשפט כי תביעת התובעים אינה נדחית וכי המדינה מנועה מלטעון כך, מה גם שהמדינה עצמה אחראית לשיהוי באי יישום פסק הדין שניתן בתיק אחר בעניין קליטת עובדים ברמת שכר נכונה. באשר למחלוקת העיקרית, קבע בית המשפט כי התובעים זכאים להיקלט ברמת שכר ראשונית שלא תפחת מרמת שכר המקבילה לרמה 39 על פי הודעת נציב שירות המדינה. עוד קבע בית המשפט כי המדינה פעלה בהיעדר סמכות ובניגוד לכללי המינהל התקין כאשר פתחה רמות שכר ראשוניות הנמוכות מרמת השכר המקבילה לרמה 39 בחוזה, וכי המדינה לא מילאה את חובתה לפרסם את ההנחיות הרלוונטיות. עוד קבע בית המשפט כי המדינה לא העבירה לתובעים מסמך מפורט ומסודר בדבר תנאי העסקתם, ולפיכך הפרה את חובת תום הלב. בית המשפט קבע כי התובעים זכאים לקידום בהתאם להוראות חוק שירות המדינה, וכי רמת השכר הראשונית בה היו אמורים להתקבל לעבודה היא רמת שכר המקבילה לרמה 39 בדירוג קצין הרפואה, ומתח רמת השכר בה היו זכאים להתקדם הוא מתח רמת שכר המקביל למתח של רמות 39-41 ב דרגת קצין חי"ר. בית המשפט הורה למדינה לחשב את הפרשי השכר להם זכאים התובעים ולשלמם בהתאם, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק ריבית והצמדה, ממועד הזכאות ועד למועד התשלום בפועל. כמו כן חויבה המדינה לעדכן את רמת השכר של התובעים ולשלם להם בהתאם. המדינה חויבה לשלם 3,000 שקל שכר טרחת עורך דין ו-1,000 שקל הוצאות משפט לכל תובע, נוכח התנהלותה הפרוצדורלית בתיק.