רע"א 56055-07-21

תקציר

ערכאת הערעור החליטה להיעתר חלקית לבקשת המערער. בית המשפט חוזר ומדגיש את הכלל של אי התערבות בשיקול דעתו של בית משפט קמא בעניין סעד זמני, למעט במקרים חריגים. על מנת להעניק סעד זמני, על בית המשפט להסתפק בקיומה של עילת תביעה לכאורה ולשקול את מאזן הנוחות בין הנזק הפוטנציאלי למשיב לבין המבקש ממתן הסעד או דחייתו. שני מרכיבים עיקריים אלה קשורים זה בזה – ככל שהמקרה חזק יותר, כך סף הנוחות נמוך יותר. בית המשפט רואה גם צדק בהחלטתו. במקרה דנן, ערכאת הערעור לא מצאה פגם בהחלטתו של בית משפט קמא לבטל את צו המניעה הזמני, שכן חל שינוי נסיבות בעקבות הוספת שלושה קברים חדשים. גם מסקנתו השונה של בית משפט קמא בדבר זכויותיו הקנייניות של הווקף אינה עניין להתערבות, שכן היא לא נדונה בפני השופט הקודם. ניתן לבטל סעד זמני גם ללא שינוי נסיבות והפרת צו המניעה, שיש לה משקל בניתוח מאזן הנוחות, משפיעה גם על מצבו ההוני של המבקש. זאת ועוד, בית המשפט לא מצא עילה להתערב בקביעה כי המבקש היה אחראי לחפירת הקברים, כפי שעוגן בראיות שהוצגו. באשר לחילוט הפיקדון, פסק בית המשפט לטובת המבקש. בית המשפט קבע, כי המשיבים לא הביאו ראיות מספיקות לנזק כדי להצדיק את החילוט, וכי שגה בית משפט קמא בקובעו אחרת. בית המשפט אמנם הכיר בזכותם של המשיבים לתבוע פיצויים, אך הדגיש כי חילוט נייר הערך הוא אמצעי קיצוני, שאין לקבלו באופן אוטומטי אלא רק לאחר שקילת הראיות. לפיכך, ההחלטה לבטל את צו המניעה הזמני עומדת בעינה, אך ההחלטה על חילוט הביטחון מתבטלת. לאור ההצלחה החלקית של הערעור, כל צד יישא בהוצאותיו.