ת"צ 46233-02-17

תקציר

פסק הדין עוסק בתובענה ייצוגית נגד חברת תעופה בגין עמידה בחוק שירותי תעופה. השאלה המרכזית היא האם לשאלות משפטיות ועובדתיות המשותפות לקבוצה יש סיכוי סביר להכריע לטובתם. מתעוררות מספר שאלות משפטיות, כגון תחולת עקרון ייחוד העילה על פי חוק התובלה האווירית ואמנת מונטריאול, זכאות לפיצוי בתובענה ייצוגית ללא הוכחת נזק, וזכאויות בגין שיבושים בטיסה עקב סכסוכי עובדים. שאלות עובדתיות נוגעות לנוהלי חברת התעופה ליידע את הנוסעים על זכויותיהם ולהציע אפשרויות בחירה בין אפשרויות פיצוי. בית המשפט דן בהחלטות קודמות שונות ומאמץ פרשנויות מסוימות, תוך הדגשת חשיבות חובותיה של חברת התעופה לפי סעיף 14(ב) לחוק שירותי תעופה ליידע את הנוסעים באופן יזום על זכויותיהם, במיוחד כאשר מתעוררת עילה מזכה, כמו עיכוב או ביטול טיסה. הוא מאשר כי נוסעים שהודיעו על עיכובים מעל שלוש שעות מראש זכאים להטבות מבלי להתייצב בשדה התעופה, בניגוד לפרשנות של חברת התעופה. ההחלטה מאשרת באופן חלקי את התביעה הייצוגית לשתי קבוצות – אלה שלא הודיעו על זכויותיהן ואלה שנמנע מהן שירותי סיוע למרות היותן זכאיות – תוך קביעת החלפת תובעים מייצגים חסרי תביעות אישיות בנוגע לשירותי סיוע. בית המשפט פוסק לבאי כוח המייצגים שכר טרחת טיפול בבקשה ומתווה שלבים לתיקון התביעה לאחר אישור חלקי.