תא"מ 5048-04-12

תקציר

בית המשפט פסק לטובת התובע, תוך דחיית טענות הנתבעים בדבר התיישנות ושיהוי. השופטת קבעה כי החוב הנתבע על ידי התובעת, שהסתכם במלוא הסכום הנקוב בתיק ההוצאה לפועל 01-04782-12-3, תקף וניתן לאכיפה. סכום זה יקוזז מתשלום של 10,736.13 ש"ח ששילמו הנתבעים לאחר הגשת התביעה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית שנצברו ממועד אותו תשלום. הנתבעים חויבו לפצות את התובע בהוצאות משפט, בסך 6,500 ש"ח, ולשלם את יתרת הסכום בתוך 30 יום, או לעמוד בפני פעולות גבייה נוספות. השופטת קבעה כי התובעת נקטה בפעולות גבייה סבירות ומשמעותיות נגד הנתבעים, החל משנת 1999 ועד לשנת 2003. פעולות אלה, שכללו ניתוק אספקת המים, נמצאו כשימוש יעיל בהליכי גבייה מנהליים ששימשו לויתור על תקופת ההתיישנות. זאת ועוד, התשלומים התקופתיים של הנתבעים בגין החוב, שהחלו בשנת 1999 ונמשכו ללא כל טענת התיישנות, נחשבו כהודאה בזכותו של התובע לגבות את החוב. השופטת דחתה גם את טענת הנתבעים בנוגע לחובות המים, ואישרה כי התובעת הייתה רשאית לגבות חובות אלה עד להקמת תאגיד המים העירוני בשנת 2008. שני הצדדים הסכימו כי כל סכום שייפסק יקזז את התשלומים ששולמו לאחר הגשת התביעה. השופט העניק לתובע זכות לפתוח בהליכי הוצאה לפועל במידה והנתבעים לא יקיימו את פסק הדין בתוך 30 יום, והכיר בזכותם של הנתבעים לערער על ההחלטה בבית המשפט המחוזי.