בג"צ 1073/06

תקציר

העותר, שהורשע בניסיון הריגה בכוונה תחילה בגין חלקו בפיגוע ירי באשדוד בשנת 2002, נידון תחילה על ידי בית המשפט הצבאי יהודה ל-25 שנות מאסר. מאוחר יותר החמיר בית המשפט הצבאי לערעורים את העונש למאסר עולם. העותר ערער על פסק דין זה, בטענה כי העונש מופרז וצריך לעלות בקנה אחד עם העונשים על מעשים דומים במשפט הישראלי. עוד נטען, כי נסיבותיו האישיות של העותר, לרבות היותו אב לחמישה ילדים ללא עבר קודם וגיוסו הכפוי לכאורה לתנזים, מצדיקות עונש קל יותר. עם זאת, בית המשפט דחה את העתירה בנימוק של היקף ההתערבות המצומצם בהחלטות בית המשפט הצבאי לערעורים וההבדלים המובהקים בענישה בין החוק הישראלי לבין תחיקת הביטחון באזור הרלוונטי. בית המשפט הדגיש כי בתי המשפט האזוריים כבולים לדין האזור וכי התערבות הערעור שמורה בדרך כלל לנסיבות חריגות, שמקרה זה לא נפל בהן. יתר על כן, הטענה לגזר דין בלתי עקבי נמחקה לאחר שנודע כי שותפו של העותר נידון גם הוא למאסר עולם, ובכך להבטיח עקביות בענישה. כתוצאה מכך, עונש מאסר העולם המקורי עומד בעינו.