ע"א 6819/11

תקציר

התיק נסוב סביב חוזה בין חברת מכולת מקוונת, קלאבמרקט, לבין המערערת. קלאבמרקט נקלעה להקפאת הליכים ובהמשך חזרה להיות חברה רגילה בשליטת שופרסל. הנאמנים, שניהלו הסדר נושים, ביקשו לוותר על חוזה מכביד בין קלאבמרקט לבין המערערת באישור בית המשפט. המערערת לא חלקה על אופיו של החוזה כמכביד, אלא טענה בדבר הפיצוי שעליו לקבל כתוצאה מהוויתור. בית המשפט דן בדינקים הרלוונטיים, וקבע כי ניתן להחיל במקרה זה את ההוראות בדבר נכסים מכבידים בהליכי פירוק, למרות שקלאבמרקט אינה בפירוק. הנושא המרכזי היה קביעת הפיצוי הראוי למערערת בעקבות כתב הוויתור. בית המשפט הבהיר את ההבחנה בין תרחישים שונים של ביטול חוזה לבין ויתור על נכסים מכבידים, וציין כי סכומי הפיצוי שונים בהתאם לתרחיש. בית המשפט קבע, כי על פיצויי המערערת להחיל את פקודת החברות, ובפרט על סעיף 365, הקובע כי על הנפגע לקבל פיצוי השווה לסכום הפגיעה. בית המשפט פירש זאת כמעמיד את המערערת במצב בו הייתה נמצאת אלמלא בוטל החוזה. עם זאת, המערערת לא הצליחה להוכיח כי מצבה היה טוב יותר אלמלא כתב הוויתור. חישוביהם התבססו על שיעורי הצמיחה הקודמים של קלאבמרקט, שבית המשפט קבע כי אינם ריאליים, שכן החברה עברה שינויים משמעותיים בעקבות הליכי ההקפאה והעברת הבעלות לשופרסל, מתחרה. בנוסף, המערערת טענה בעבר בבית המשפט כי קלאבמרקט הפסיקה את כל פעילותה, לרבות באינטרנט, מה שהביא לדחיית בקשת הנאמנים לוותר על החוזה ללא תמורה. בית המשפט קבע, כי המערערת כבולה לטענה קודמת זו ואינה יכולה לטעון כעת כי הפעילות המקוונת של קלאבמרקט נמשכה. משכך, המערערת לא הוכיחה כל פגיעה הנובעת מהוויתור, והנאמנים לא נדרשו לפיצוי נוסף מעבר למה שכבר הורה בית המשפט התחתון. לפיכך, הערעור נדחה, והמערערת חויבה לשלם את שכר טרחת עורך הדין של הנאמנים.