ת"א 62452-06-22

תקציר

תביעת העירייה לסעד הצהרתי בדבר תוקפו של הסכם עקרונות והשפעתו המחייבת על הנתבעים נתקלה בהשתק שיפוטי, המונע מאותו צד להעלות טענות סותרות בהליכים שונים. במקרה קודם טענה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה (הוועדה המקומית) כי הסכם העקרונות אינו מחייב את מוסדות התכנון. כתוצאה מכך, קבע בית המשפט כי הוועדה המקומית והעירייה, על אף אישיותן המשפטית הנפרדת, חולקות קרבת אינטרסים, תוך יצירת השתק וקביעת חובתה של העירייה בתביעה הנוכחית. כמו כן, התביעה ביקשה לעקוף כללים פרוצדורליים, תוך הפגנת חוסר תום לב וניצול לרעה של ההליך השיפוטי. בית המשפט הגיע למסקנה כי לעירייה אין סיכוי לקבל את הסעד המבוקש בשל קביעות שיפוטיות חלוטות קודמות ולכן הורה על דחייתה על הסף. ההחלטה התקבלה על רקע השאלות הכבדות סביב הקשר בין התדיינות קודמת לבין התביעה הנוכחית, לצד חוסר תום הלב של העירייה בייזום התביעה. בית המשפט גם פסק שכר טרחת עורך דין לנתבעים.